יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם:
אנחנו צריכים להתרגל לפתוח את ביתנו לאנשים אחרים ולרצות לארחם ולכבד אותם בביתנו. המשנה מחנכת אותנו לחלוק את כל הטוב שיש לנו עם אחרים, להיות מכניסי אורחים ולתת להם להרגיש בנוח אצלך בבית.
המארח האמיתי הוא זה שמקבל לביתו כל אחד, בין עני בין עשיר ונותן להם הרגשה טובה וחמה, להתייחס אליהם כרצויים בביתך, לשמוח ולשמח אותם ולדאוג לכל מחסורם. כאשר אנשים ייהנו לבקר אותך ולהתארח בביתך הם ישמחו לארח אותך בבתיהם וירצו גם כן לארח אנשים אחרים, לתת ולעזור להם.