נקדים ונאמר שרבותינו כבר הזהירו אותנו וכתבו לנו, שבדור הגאולה הניסיון הכי קשה יהיה ניסיון של אמונה.
בדורות הקודמים למרות שהיו חטאים, תמיד הייתה אמונתם תמימה, שיש בורא לעולם והכל בהשגחתו.
אלא שלעיתים, טעו בהבנתם את רצון הבורא, או שנפלו אחר תאוותיהם.
אך בדור שלנו, לעיתים ונדמה שהכל נהיה יותר מסובך. הרבה יותר בלבול והסתרת אמונה.
האדמו"ר מרוזין הקדוש, תיאר את קשיי האמונה בדור הגאולה ואמר שהאמונה תהיה כל כך קשה, כמו לעלות על קיר גבוה ישר, בלי סולם ומדרגות.
ובכל זאת, איך מתמודדים? איך מתחזקים וממשיכים לעלות במעלות האמונה והביטחון בה יתברך?
ראשית, נתבונן בגישה הכללית להתמודדות זו.
נמשיל זאת לבעל ואישה.
לכל זוג נשוי עולים מידי פעם קשיים, דילמות, אתגרים.
כל קושי שכזה מביא את הזוג לבירור מחודש לגבי מערכת היחסים שלהם.
למה רגיש הבעל? ומה מעדיפה האישה? איפה כדאי לוותר? והיכן להתעקש?
עם כל זה, ודאי נאמר שקושי, או דילמה בחיי הנישואין, אינם מעידים חלילה על גירושין.
להפך, הקושי הוא סימן למערכת זוגית בריאה וכנה. ועוד יותר מכך, התמודדות עם הקושי מביעה את הגדילה, ההתפתחות והרצון להיות יחד, מתוך שמחה וצמיחה, לא לוותר האחד על השני.
כך גם עם בורא עולם, להבדיל.
הקשר שלנו עם בורא עולם הוא קשר של נישואין. נישואין שאי אפשר לפרק.
לעולם אי אפשר להתגרש מבורא עולם.
כל יהודי בתוך תוכו, מחובר ומקושר לבורא עולם, אם ירצה בכך או לא.
כך שכשבאים להתמודד עם קושי באמונה, צריך לזכור שאנו רק מבררים את היחסים, אך חלילה לא חושבים על גירושין.יותר מכך, הבירורים באים בכדי לרומם את הקשר, בכדי להעלותו מדרגה.
ההתמודדות עם השאלות הללו צריכה לבוא מתוך מקום רגוע שרק רוצה לברר, להבין, לחזק, לחדש, גירושין הם אינם אופציה. ע"י גישה כזו נוכל להתמודד ולהתקדם בייתר נחת ובשלווה.
מתוך כך אפשר להבין בכלל את מהות הבלבול הזה. מדוע בכלל ישנם קשיים כאלו? מה התועלת שבהם? הרי אם הכל לטובה, אז מה טוב בזה? ר נתן מברסלב כותב בספר "משיבת נפש"- "כי ההתרחקות היא תחילת ההתקרבות, שמרחיקים אותו בכדי שיתקרב יותר! רק שיאמין שהכל לטובתו בכדי שיתקרב יותר". הירידה באה בכדי לעורר אותנו להתקרב עוד יותר. בכדי שנברר יותר, שנתחזק, שנגדל במעלות האמונה.
ובע"ה מתוך הירידה אנו זוכים ומגיעים בכל פעם למקום גבוה יותר! אך ללא הירידות הללו, היינו יכולים להישאר חלילה באותו המקום בלי להתפתח ולהשתכלל... והרי באמונה יש אינסוף דרגות, ואנו רוצים לעלות בהם! כך שמטרת הירידה, היא היא העלייה.
(כמובן שלא צריך לחכות לאיזה "משבר" באמונה בכדי להתחיל ללמוד ולברר, אלא כל הזמן להשתדל, ללמוד ולהתקדם באמונה וביראת שמיים...)
ובאופן מעשי יותר. איך מתייחסים לקולות הללו בתוכנו, מה אומרים להם כשהם צצים פתאום?
משל לאדם שדופק בדלת של שכנו. דופק פעם אחת, לא עונים לו. פעם שנייה, לא עונים. דופק שלישית ורביעית, עד שנמאס לו כבר והולך! אותו הדבר לגבי היצר הרע. פשוט להתעלם מדפיקותיו.
לא לתת להיכנס, ומתוך כך "ימאס" לו וימשיך הלאה בדרכו... אך אם נכניס אותו פנימה זה רק יעשה לו חשק לבוא לבקר אותנו שוב ושוב ושוב.. לכן פשוט- "לא פותחים!!"
עד שיימאס לו מלדפוק...
ר נחמן מברסלב כותב לנו עצה נוספת. לדבר דיבורים של אמונה. דיבורי קדושה. להשתמש במילים של יראת שמיים, ב"ה, בע"ה, לדבר תורה, אמונה. לדבר עם חברים, משפחה, עם בורא עולם. להתפלל על אמונה. להשתמש הרבה בכוח הדיבור, ובע"ה ע"י הדיבור יימשך גם הלב, כי לדיבור יש השפעה גדולה על הנפש...
ואם כבר עסקנו בעניין הדיבור, נזכיר את עניין התפילה.
בפשטות לבקש מה שיפתח לנו שערי אמונה, שערי בהירות, שערי יראת שמיים. ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו" להתפלל על זה לה. גם אם קשה, פשוט לומר, "ריבונו של עולם, עזור לי להאמין בך באמת.."
ועוד כותב לנו ר נחמן- צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה! לא לוותר! וחלילה לא להתייאש! להמשיך ולהתקדם, להמשיך ולעשות, למרות הקושי ויחד איתו... אנחנו עקשנים בעבודת ה!!
ועוד נקודה עיקרית וחשובה.
דווקא בזמנים כאלו חשוב להיות בשמחה.
פעמים רבות אפשר לראות שקשיי האמונה מגיעים דווקא אחרי תקופה של קושי, אחרי משבר, אחרי עצבות גדולה. זאת מכיוון שהעצבות נותנת כוח ליצר הרע.
העצבות מסוגלת להביא את האדם למחשבות מבלבלות ולא אמיתיות. מחשבות קשות, ומטעות.
ואילו כשהאדם בשמחה, כל המציאות מתבהרת לו, הכל נראה יותר פשוט וקל, ומתוך השמחה זוכים בע"ה שגם האמונה נהיית פשוטה, בהירה ומאירה.
לכן, כדאי להתאמץ ולשמוח. אפילו לעשות דברים חיצוניים המביאים לשמחה. העיקר להשתדל ולהיות בשמחה! וכבר אמרו רבותינו ש"מצווה, (במקרה שלנו השמחה) גוררת מצווה (במקרה שלנו אמונה), ועבירה, (עצבות) גוררת עבירה (קשיי אמונה)..."
יחד עם כל זה, ולפני הכל. לעיתים כשמתעורר קושי, שלפתע כל המציאות נראית לא ברורה, כדאי לעצור. לעצור ולשאול את עצמנו, האם קרה משהו לאחרונה? האם נפגעתי ממשהו? מה עבר עלי בימים האחרונים? איך אני מרגיש?
לעיתים השאלות הללו הם המפתח להבנה של האדם מהיכן הגיעו הבלבולים והקשיים.
ולעיתים באמצעות התשובות לשאלות הללו, האדם לפתע מסוגל למצוא את התשובות לבלבוליו בעצמו, בתוכו.
ולסיום נזכור דבר אחד עיקרי וחשוב- אין יהודי שלא מאמין! כל יהודי הוא מאמין. כל יהודי.
אמנם יש לעיתים ועננים מכסים לאדם את האמונה. אבל בתוכיותו, בפנימיותו, מתחת לעננים ולמכסים, יש לכל יהודי אמונה גדולה, חיבור עמוק לבורא כל העולמים. חיבור בל ינתק.
וזהו עיקר הניסיון שלנו דווקא בדור הגאולה.
לזכור תמיד בכל מצב, שאנו מאמינים בני מאמינים, ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים.
חלילה לא ניתן לבלבול לנצח, אלא נחזק את האמת, נשמח ונבטח רק בריבון העולמים, לבדו.
כי אין לנו מלך, אלא אתה.
ומי ייתן ובקרוב ממש יתבהרו כל העננים וכל המסכים מעל כל פרט ומעל נשמת עם ישראל כולו.
"קווה אל ה, חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה"
חזק ונתחזק!
אודליה, חברים מקשיבים.
odelyaf@gmail.com