אם בכנסת מחוקקים את ´והדרת פני זקן´ מה זה אומר על החברה שלנו?

השבוע עבר בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שתחייב להעביר לראש התור כל אזרח מעל גיל 80. זה אומר שאנו מוסריים יותר או פחות? הרב רפי פוירשטיין על המוסר אנושי מול מוסר אלוקי

הרב רפי פוירשטיין
יד בסיון התשעו
,
20 ביוני, 2016 15:02
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

"מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" התורה לא סמכה על רצוננו הטוב, ועל מידותינו המתוקנות. לא בכבוד החכמים והקשישים וגם לא ב'לא תרצח' ו 'ולא תגנוב'.

כנסת ישראל הלכה אתמול בעקבות תורת ישראל בכך שחוקקה שכל אדם מעל גיל שמונים לא יעמוד היום יותר בתור במדינת ישראל. השאלה היא האם החוק הזה מעיד על חוסנה המוסרי של החברה בישראל, הזקוקה לחוק על מנת להתנהג בצורה אנושית כמצופה ממנה? התשובה היא כן. התורה דגלה במוסר הטרונומי, דהיינו במוסר שמקורו חיצוני לאדם. ההכרה של האדם בחולשתו המוסרית, היא לפי התורה סוד גדלותו של האדם. ההיזקקות שלו לפיגומי וקירות תמך חיצוניים היא סוד כוחו.

האדם הגאה בתבונתו, כפי שראה זאת הפילוסוף הגרמני קאנט, שחושב שהמוסר שלו איננו זקוק לצו האלוקי, מעלה את המין האנושי על המדרון החלקלק שסופו בשואה.

המבחן שלנו כחברה הוא שונה: שלא נבקש מהאדם שהגיע לתחילת התור תעודת זהות כדי לוודא שהוא בן שמונים ויום ולא בן שבעים ושמונה או אפילו שבעים וחמש שכוחותיו לא עומדים לו לעמוד בתור. ועל כך התורה אמרה "לא תוכל להתעלם". כי בסופו של דבר גם התורה מבינה שלא די בציווי האלוקי ולא לחינם מסתיימות מצוות רבות בסיומת "אני ה'". כי יש גבול ליכולת של הציווי להתייחס לכל המצבים האפשריים. על האדם להבין 'את רוח החוק' ולפעול בהתאם גם במצבים עמומים.

לאן ניקח את הציווי? ואת החוק הישראלי ההולך, בעיני, בעקבות חוק התורה? המינוף הרלבנטי ביותר הוא סביב הסבא והסבתא שמתחילים לאבד את צלילותם. הזיכרון הוא לא מה שהיה, הבלבול, החזרה על הסיפור בפעם החמש עשרה, נדמה לי שאני לא צריך להכביר בדוגמאות. תוחלת החיים עולה, אך הזיכרון לצערינו יורד ועוד אין תרופה. הסבא והסבתא שהיו פעם במרכז חיי המשפחה, נדחקים לשוליים. הביקורים מתמעטים, צריך כבר לקבוע תורנויות כדי שלא יישארו לבד. בתורה אין ציווי הקורא לנכד לבקר את הסבא והסבתא הזקנים. וגם לא יהיה חוק כנסת שכזה. לכאן נכנס המוסר הפנימי שלנו. לכן נכנס "והדרת פני זקן" , לכאן נכנסות תעצומות הנפש שלנו. יצירת סדרי עדיפויות אמיתיים.

השאלה איך עושים זאת? השאלה אילו תכנים מכניסים לביקורים. יש להבדיל בין אנשים שלצערינו נמצאים בשקיעה עמוקה ואינם כבר מודעים לסובב אותם, על כך נדרשת התייחסות שונה ונפרדת. לבין אנשים החווים מצבים של 'בלבול'. אלה זקוקים לסבלנות הרבה שלנו. הם מודעים, לפחות חלקית, הם חווים התרגשות, הם חווים חום וקשר. הם לא תמיד יודעים לבטא זאת במילים, ובמשפטים סדורים. במקרים כגון אלה, עלינו לפתח מערכת רגישויות לא מילוליות. סנסורים רגשיים אלה עשויים לייצר לנו את משמעות הקשר. הם עשויים לתת לנו את התגמול הרגשי אותו אנו מחפשים. בסופו של דבר אנו נמצאים נשכרים. כי ביכולת שלנו להקשבה עדינה, הקשבת הלב, אנו מחזירים לחיים קשרים חיוניים וחשובים שמזמן חשבנו שאבד עליהם הכלח.

(צילום: דוברות)

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו וגנץ. משא ומתן רצוף מכשולים צילום: פלאש 90, נועם ריבקין, מארק ישראל סלם

קשיים בדרך לממשלה: נתניהו רוצה 2 ח"כים בוועדה למינוי שופטים, בכחול לבן מתנגדים

קרא עוד