בשבוע שעבר פורסם כי במדינת אלבמה שבארצות הברית נחקק חוק האוסר לבצע הפלה, גם במקרה שהעובר נוצר כתוצאה מאונס או גילוי עריות. בראיון לחדשות כיפה אומר היום (א') ראש תחום אתיקה בארגון צהר, הרב יובל שרלו, כי אין הדבר תואם את ההלכה היהודית.
"צריך לומר כמה דברי הקדמה: תחום ההפלות הוא נושא רגיש מאוד מאוד, ועדין מאוד מאוד", מדגיש הרב שרלו ומסביר שמדובר בהליך שלא רק ביצועו גורם צער וכאב.
לדבריו, "הוא נוגע במקומות האינטימיים ביותר והמשבריים ביותר בחיי נשים, בחיי הזוגיות, והדבר נכון גם כשהפלה נעשית – יש בכל הפלה גם טראומה גופנית וגם טראומה נפשית – אך גם כשהיא לא נעשית על אף הצורך. הוא נוגע במקומות המהותיים ביותר בהלכה, שכן מדובר במצבים מסוימים שמוגדרים כשפיכות דמים של העובר; והוא נוגע גם בשאלה האם מדובר בהתערבות אסורה בהחלטות האישה, או בחובה של החברה להגן על העובר אם יש לו יישות בפני עצמו".
החקיקה בארה"ב לא תואמת את ההלכה היהודית. הרב יובל שרלוצילום: דוברות ארגון צהר
הרב מבהיר כי ישנו מרחק רב בין הגישה הקתולית, ששכל הנראה הובילה לחקיקה הלא שגרתית באלבמה, לבין זו היהודית: "באופן כללי, נקודת המוצא הקתולית שונה מזו של ההלכה. על פי הקתוליות, העובר נחשב כאדם מרגע ההפריה, ועל כן החוק באלבמה הוא תוצאה ישירה של עמדה קתולית זו. זו לא עמדת ההלכה. ההלכה מכירה בזמנים שונים של הגדרת העובר כמי שפגיעה בו עלולה להוות שפיכות דמים: הפריה, לאחר ארבעים יום, לאחר שלושה חודשים, וכדו'. לא זו בלבד, אלא שיש מחלוקת בין פוסקי ההלכה בנושאים רבים בתחומים אלה. מן העבר השני, הקביעה כי הפלה היא רק עניינה של האישה, או של האישה ובעלה – אף היא אינה עמדת ההלכה, שכן ההלכה מחייבת אותנו לבחון האם מדובר באיסור שיש למונעו.
"השאלה הראשונית שחובה להכריע בה היא האם ההפלה היא איסור דאורייתא או דרבנן, שכן כאשר מדובר באיסורי דאורייתא – שיקולים לכיוונים הפוכים הם פחות משמעותיים, לעומת איסור דרבנן, שכאן אנו מכירים את מעמדם ההלכתי של שיקולים כגון צער מרובה, הפסד מרובה וכדו'. צריך להדגיש כי גם אם זה איסור דאורייתא, יש לבחון ממתי האיסור הזה חל בגיל ההריון. אפילו מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל, שיחסית היה בין הפוסקים המחמירים מאוד בתחום ההפלות, טען שלא סביר שההלכה רואה שפיכות דמים בביצית שרק זה עתה הופרתה, וצריך לברר ממתי יש להחמיר. על כן, באופן עקרוני ניתן לומר כי אם אמנם התקבלה חקיקה השוללת בכל מצב, מכל טיעון, בכל גיל הריון הפלה – היא אינה העמדה המקובלת המעשית בתחום ההפלות במצבים מסוימים. מאידך גיסא, חשוב להדגיש כי אין להקל ראש כלל וכלל באיסור הפלה".
הפלה צילום: shutterstock
האם יש גישות או דעות הלכתיות שכן פוסקות ברוח אותו חוק בארה"ב?
"סביר להניח שכן. אני לא מכיר כמעט תחום אחד בהלכה שלא נמצא בו עמדה הלכתית שנמצאת בקצה. צריך גם לזכור שתחום ההפלות שייך, אצל פוסקים רבים, לקשת מסוימת של נושאים הלכתיים, בהם יש פער בין הפסיקה הציבורית האוסרנית הכללית, ובין הפסיקה הפרטית לזוג מסוים שמתייעץ באופן דיסקרטי עם הרב. לכן, קשה ללמוד מהפסקים המפורסמים בלבד. אולם, העמדה המעשית המקובלת בין הפוסקים אינה כזו".
מה הקריטריונים ההלכתיים שמובילים להתרת הפסקת הריון?
"ישנם ארבעה שיקולים עיקריים שפוסק ההלכה מתחשב בהם בשעה שהוא עוסק בשאלה ממוקדת: ראשון בהם הוא גיל ההיריון, כפי שהסברתי בתחילת דבריי. שני בהם הוא הסיבה להפלה, עד כמה היא קשורה בסיכונים רפואיים להמשך ההיריון שאז נכון יותר לבצעה, ועוד שיקולים נוספים; שלישי בהם הוא צורת הפסקת ההיריון (כימית או גרידה וכדו'); הרביעי הוא שיקולים נוספים מסוגים שונים, כגון המשמעויות לקיום הגרעין המשפחתי וכדומה".
לכן, מבהיר הרב שרלו לסיום: "הפסיקה בנושאים אלה מורכבת מאוד מבחינה תורנית, וכל זה בנוסף למה שפתחתי בו, והוא הרגישות והעדינות המתחייבת בכל סוגיה מעין זו. בסופו של דבר – ההכרעה המעשית היא של הקשורים באופן ישיר לסוגיית ההפלה, קרי האישה ובעלה".