מנכ"ל מרכז גוש קטיף מפתיע: "אנחנו לא באים להגיד שצדקנו"

לקראת יום הזיכרון לגוש קטיף, 21 שנים לאחר העקירה, מיכה חדד, מנכ"ל מרכז מורשת גוש קטיף וצפון השומרון, אומר כי הפצע שנוצר באותה תקופה עדיין נוכח בחברה הישראלית. בריאיון ל"חדשות כיפה" הוא בחר לכנות את האירוע "עקירה", וטען כי מדובר בסוגיה שעדיין דורשת התמודדות עמוקה.

"פצע פתוח ומדמם"

"אני חושב שיש פה פצע פתוח ומדמם בחברה הישראלית", אמר חדד. "יש כאלה שעסוקים בלנסות להדחיק אותו ולהסתיר אותו, אבל זה פורץ החוצה. זה אירוע שצריך לשבת עליו ולפתוח את הדברים ברמה הערכית".

לדבריו, גם אירועי שבעה באוקטובר העצימו את השיח סביב גוש קטיף, אך אינם הסיבה היחידה לכך שהנושא ממשיך ללוות את החברה הישראלית. "זה הגביר מאוד את הווליום, אבל עוד לפני כן דיברנו על המורכבויות שהמעשה הזה הציף".

הסיפור של הקמת ההתיישבות

חדד סיפר כי במרכז מורשת גוש קטיף לא מתחילים את הסיפור מהעקירה, אלא דווקא מהחיים שהיו במקום. "אנחנו קודם כל מספרים את הסיפור של הקמת ההתיישבות. על אנשים שהגיעו לנוף בתולי, הקימו חקלאות, משפחות, חינוך ותורה. היה שם פסיפס חברתי של כל עם ישראל - דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים".

לדבריו, אחת הנקודות שמרגשות אותו ביותר היא המפגש בין אנשי גוש קטיף שנים אחרי העקירה. "יש שם אהבת חינם וחיבור שאנשים נדהמים ממנו. הייתה שם עממיות ופשטות שטבעי להתגעגע אליהן".

"אנחנו לא באים לומר 'אמרנו לכם'"

בהתייחסות לקשר בין גוש קטיף לשבעה באוקטובר, חדד הדגיש כי המרכז אינו עוסק במסר של "אמרנו לכם". "זה לא מושג שרלוונטי אצלנו. אנחנו לא באים להגיד 'צדקנו'. אנחנו רוצים לספר סיפור משמעותי בתוך דפי ההיסטוריה של החברה הישראלית".

לדבריו, מרכז מורשת גוש קטיף משתדל להישאר מוסד ממלכתי שאינו עוסק בקידום מאבקים פוליטיים. "כל מי שמגיע צריך להרגיש בנוח להיכנס. שיכיר סיפור, שיחשוב, שיגבש את התובנות שלו אחרי שהוא יוצא מהשער".

אנשים רוצים לשמוע

חדד סיפר גם על פעילות המרכז בשנים האחרונות, בהם המיזם "מדברים בגוש ראשון", במסגרתו מתקיימים מפגשים בבתים פרטיים עם אנשי גוש קטיף. לדבריו, הביקוש מגיע מכלל חלקי החברה הישראלית, כולל אנשים שלא הכירו בעבר את הסיפור. "יש אנשים שאומרים לנו: אנחנו לא מכירים את האירוע הזה בכלל, אנחנו רוצים לשמוע".

בסיום הריאיון התייחס חדד לדור הצעיר ולשאלה מדוע צריך לזכור את גוש קטיף גם בעוד שנים רבות. "לא חייבים להסכים עם הסיפור, אבל צריך להכיר אותו. גוש קטיף הוא פרק מפואר של צמיחה, התיישבות, אמונה ואחריות לאומית שאי אפשר למחוק".