ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה היום (ד') לדיון שעסק בחיזוק האחיזה האסטרטגית בגבול המזרחי מול ירדן. הדיון התמקד בשילוב בין המענה הביטחוני לבין המרכיבים האזרחיים באזורי הספר. במהלך הדיון התריעה שרית אוחיון, נציגת תנועת "קדמה - התיישבות צעירים", מפני מגמות של היחלשות באחיזה הדמוגרפית ביישובי הגבול. לדבריה, הסתמכות על פתרונות ביטחוניים בלבד אינה מספיקה כדי לשמר את האזור לאורך זמן.
"אי אפשר שהמציאות תימשך ככה"
"הניסיון המצטבר של מדינת ישראל מלמד שגבול אינו נשמר רק באמצעות גדרות, חיישנים וכוחות ביטחון", אמרה אוחיון בדיון, והתייחסה כמובן לאירועי 7 באוקטובר, אז כשלו כל האמצעים הטכנולוגיים מול הפלישה של חמאס. "הוא נשמר קודם כל באמצעות קהילות חזקות ואנשים שבוחרים לבנות את חייהם באזורי הספר".
בהמשך הציגה אוחיון נתונים שלדבריה מצביעים על שינוי מגמה בהגירה הפנימית ליישובי יהודה ושומרון ובקעת הירדן. "אם בעבר האזורים הללו היו יעד אטרקטיבי לצעירים, כיום אנחנו רואים היחלשות ואף מאזן שלילי בחלק מהרשויות, בין היתר בשל יוקר המחיה, שיקולי ביטחון ומחסור בדיור", אמרה. "אי אפשר להניח שהמציאות תמשיך לעבוד לטובתנו באופן טבעי".
מודל שמוכיח את עצמו
נציגת התנועה קראה לשלב את הממד האזרחי בתוכניות האסטרטגיות של המדינה לחיזוק המרחב המזרחי. "כדי שהתוכניות לא יישארו על הנייר, המדינה חייבת לשלב מודלים של התיישבות צעירים בתוך התכנון הכולל", אמרה. "זה כבר מודל שקיים בשטח ומוכיח את עצמו".
אוחיון סיכמה את דבריה באמירה כי "הגבול המזרחי הוא לא רק תוואי הנדסי של מכשול פיזי, אלא מרחב אנושי חי. ככל שהמדינה תשקיע יותר בצעירים ובקהילות לאורך הגבול - כך תתחזק האחיזה האסטרטגית לשנים קדימה".