"מהמקום הכי חשוך בעולם": אביבה סיגל הגישה לנשיא את עדותה מהשבי

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו אירחו בבית הנשיא את שורדי השבי אביבה וקית' סיגל. במהלך המפגש העניקה אביבה לנשיא את ספרה החדש המתעד את ימי השבי במנהרות, ושיתפה בתחושות הקשות מהמקום החשוך בתבל ובחובה המוסרית להוציא את האמת לאור למען הדורות הבאים

חדשות כיפה חדשות כיפה 12/05/26 17:55 כה באייר התשפו

"מהמקום הכי חשוך בעולם": אביבה סיגל הגישה לנשיא את עדותה מהשבי
הנשיא ורעייתו מיכל עם שורדת השבי אביבה סיגל, צילום: מעיין טואף/לע"מ

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל נפגשו הבוקר (ג') עם שורדי השבי אביבה וקית' סיגל במשכן הנשיא בירושלים. המפגש עמד בסימן זיכרון והכרה בזוועות השבי, כאשר במרכזו העניקה אביבה לנשיא את ספרה "העיקר לקום לבוקר חדש". הספר חושף עדויות ישירות מתוך השבי ומהווה חלק מתהליך לאומי של ריפוי והנצחת התקופה הקשה שעברה על השורדים במנהרות.

במהלך השיחה שיתפה אביבה סיגל את הנשיא בתהליך כתיבת הספר, שהחל כיוזמה אישית עבור נכדיה והפך לשליחות ציבורית. היא תיארה את ההתעמקות ברגשותיה וברגשות האחרים במקום אותו הגדירה כחשוך ביותר בעולם. לדבריה, לאורך כל השהות בשבי קיוותה כי הפגיעות בה לא יגיעו לאחרים, וכעת היא חשה מחויבות לעמוד על רגליה כדי שהאמת תצא לאור. אביבה הדגישה בפני הנשיא כי הספר מוקדש להשארת האמת הכואבת לדורות הבאים, מתוך תקווה לימים טובים יותר.

אביבה וקית סיגל עם הנשיא ורעיתו
אביבה וקית סיגל עם הנשיא ורעיתו, צילום: מעיין טואף/לע״מ

נשיא המדינה הביע את הערכתו על העדות האמיצה וציין כי הספר הוא הרבה מעבר לסיפור אישי. הנשיא הדגיש כי בבחירתה לשתף את חוויותיה, אביבה מעניקה לחברה הישראלית את היכולת לשאת את הקולות והסיפורים מאותם ימים קשים אל העתיד. הוא הוסיף כי קיימת חובה מוסרית לשמור על הזיכרון הזה חי, כדי להבטיח שהאסון הנורא לעולם לא יישכח מהתודעה הלאומית.

רגעים מרגשים נרשמו כאשר אביבה הקריאה קטע מתוך ספרה, המתאר את הקושי הגובר משעה לשעה בתוך המנהרה ואת החשש מפני מוות מרעב או מחוסר אוויר. בטקסט שקראה תיארה את הדממה הרועמת אל מול רעש ההפגזות המרעידות את הקרקע, ואת המאבק הפנימי בין הצורך לבכות לבין הרצון לחדול מלהרגיש מול סבלו של בעלה קית'.

רעיית הנשיא, מיכל הרצוג, העוסקת רבות בהעלאת המודעות לפגיעות בשבי, שוחחה עם אביבה על החשיבות העצומה שבהשמעת קולן של הנפגעות והנפגעים. היא ציינה כי האומץ לכתוב ולשתף בנושאים אלו הוא חלק משמעותי ביכולתה של החברה הישראלית להביט נכוחה באירועי העבר ולפעול מתוך כך לשיקום, עשיית צדק וריפוי לאומי.