דו"ח חריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (ג'), בוחר להציף ביקורת נוקבת על מבנה הממשלה בישראל, תוך התמקדות בריבוי משרדי הממשלה ובשינויים התכופים בהרכבם ובסמכויותיהם. לפי הדו"ח, ממשלות ישראל מאופיינות במספר גבוה במיוחד של משרדים בהשוואה למדינות אחרות, לצד תופעה של פתיחה וסגירה תכופה של משרדים והעברת תחומי אחריות בין גופים שונים.
מספר המשרדים - גבוה פי 1.5 משאר המדינות
המבקר הזהיר כי מדובר במגמה שפוגעת באופן ישיר בתפקוד השלטון ובשירות לאזרחים. לדבריו, מהנתונים עולה כי בין השנים 2020 ל־2024 בוצעו לא פחות מ־76 שינויים במבנה משרדי הממשלה - כולל פתיחות, סגירות והעברת סמכויות. עוד עולה כי בתוך כ־4.5 שנים הועברו כ־50 תחומי פעילות בין משרדים שונים, כאשר כ־40% מהם הועברו יותר מפעם אחת.
הדו"ח מצביע גם על פער משמעותי בהשוואה בינלאומית: מספר משרדי הממשלה בישראל גבוה פי 1.5 עד פי 2.7 ממדינות דומות בתקופות שונות שנבדקו. מבקר המדינה התריע כי השינויים התכופים יוצרים "מחיר תפקודי" כבד - פגיעה ביעילות עבודת הממשלה ובאיכות השירות לאזרח, לצד "מחיר כלכלי" משמעותי שנובע מהמעברים התכופים וההתארגנות המחודשת של משרדים.
בין הממצאים הבולטים, המבקר מציין כי לא נבחנה סגירת חמישה משרדים כפי שנדרש בהחלטות ממשלה קודמות, וכי בפועל שיקולים פוליטיים ואילוצים קואליציוניים גוברים לעיתים על שיקולי ייעול מערכת השלטון.
המעברים התכופים פוגעים בשירות
הדו"ח מצביע גם על מקרי בוחן שבהם המעברים התכופים בין משרדים פגעו בשירות הציבורי - בהם תחומי תכנון חקלאי, הכשרה מקצועית למבוגרים, רשות הבדואים וניהול מערכות מידע לרשות ניצולי השואה. במקרים אלו, נטען כי שינויי הסמכויות גרמו לפגיעה מתמשכת בתפקוד וביציבות הארגונית.
עוד עולה מהביקורת כי גם בתחומי שיקום יישובי הצפון והדרום נרשמו שינויים תכופים באחריות המשרדית, לעיתים אף במהלך תקופות חירום, מה שהוביל לפי הדו"ח להיעדר מדיניות יציבה ולפגיעה בתהליכי השיקום. מבקר המדינה המליץ לראש הממשלה לפעול ליציבות מבנית בממשלה, לבחון מחדש את מבנה המשרדים ולוודא שכל שינוי נעשה מתוך שיקול מקצועי בלבד, תוך הבטחת שירות רציף ויעיל לציבור.