בבית המשפט השלום בבית שמש מתקיים הבוקר (ד') דיון גורלי בעתידו של "פנקס י"ג" של הרב קוק, פנקס שלם בכתב ידו של הרב שהוצע למכירה פומבית כפי שדיווחנו כאן לפני חודש. הדיון נערך לאחר שהשופט אופיר יחזקאל עצר את המכירה ברגע האחרון והוציא צו מניעה דחוף בעקבות עתירה של מכון הרצי"ה שטוען כי הפריט נעלם ממשרדיו. המכירה הפומבית הייתה אמורה להתקיים אתמול בשעה שמונה בערב.
הבקשה לעצירת המכירה הוגשה על ידי עורכי הדין קרן אבלו ומאיר הלר ממשרד עורכי הדין א' לנדוי, שבשיחה עם "חדשות כיפה" מסרו כי הם "מברכים על החלטת בית המשפט להוציא צו מניעה דחוף שעצר ברגע האחרון את מכירתו של נכס רוחני ולאומי יקר ערך שנעלם ממשרדי המכון שלא כדין", וכי הם "פועלים להשבתו המלאה של כתב היד לחזקת המכון".
"תציג את שרשרת ההחזקה בפנקס מאז 2004 ועד היום"
לידיי "חדשות כיפה" הגיע מסמך הבקשה בו מפרטים אנשי המכון את השתלשלות הפרשה ושופכים אור על הסוגיות המשפטיות סביב כתבי הרב קוק. הבקשה הוגשה נגד ישראל פרוש, בעלים של בית המכירות "נקדימון", ונגד פלטפורמת המכירות "בידספיריט" בה הוצע למכירה הפריט. פרוש מצידו טוען כי הפריט נקנה על ידי אספן עלום כבר בשנת 2005 לאחר ההוצאה לאור הראשונה של הפנקס בספר. לפי דברי פרוש, המחזיק בפריט, כבר הוגשה הצעה לקניית הפנקס על סך 150 אלף דולר, כחצי מיליון שקלים.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט טוענים עורכי הדין כי "הבקשה מוגשת מכוח זכותו וחובתו של המכון לתבוע את השבת החזקה בכתב היד לידיו, בהתאם לאישור יורשי הרצי"ה שניתן לו בכתב" ומצרפים תיעוד של האישור שנחתם על ידי צפורה פרום והרב אליהו שלמה רענן, קרובי הרב קוק, בחשוון תשנ"א 1990. הם דורשים שפרוש יציג "כל מידע על שרשרת ההחזקה בפנקס מאז 2004 ועד היום".
נשיא מכון הרצי"ה הוא הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב. בתצהיר שהוגש לבית המשפט הוא מעיד כי הוא "מכיר את הפריט היכרות אישית" וכי הוא מזהה אותו בבירור מהתמונות שפורסמו בקטלוג המכירה. "מדובר בנכס לאומי וחד פעמי, נכס תרבות מהמעלה הראשונה לעם היהודי ולמדינת ישראל. אין לפריט תחליף, אין לו אח ורע. אבדנו - נזק שאין לו תקנה".
במכון הרצי"ה טוענים: הפנקס מעולם לא נמכר או נמסר
לפי הבקשה, עד פטירת הראי"ה ב-1935 שהה הפנקס בבית הרב בירושלים, הרצי"ה ירש את הארכיון ועם פטירתו הפקידו יורשיו את כתבי היד, ובהם פנקס י"ג, בידי המכון. "מעולם לא נמכר כתב היד, לא ניתן במתנה, ולא הורשה איש להחזיק בו מעבר לצורכי פרסום והוצאה לאור", נכתב בבקשה. אחרי ההוצאה לאור של הפנקס בשנת 2004 הועבר כתב היד לאחסון במשרדי המכון עד שלפני כעשרה ימים נודע לאנשיו על מכירתו ובעצם על היעלמותו. נציין כי דבר המכירה פורסם, כאמור, כבר לפני כחודש.
"מתבקש כי בית המשפט של מדינת היהודים יתייצב להגנתו של פריט המהווה גשר חי בין הציונות החילונית לזו הדתית", אומרים עורכי הדין. "בעוד שיש מי שמנסים לסחור במורשת זו עבור בצע כסף מבלי להציג שרשרת בעלות כדין, חובתנו לוודא כי דבריו של אבי הציונות הדתית על חוזה המדינה לא יהפכו לסחורה עוברת לסוחר בחדרי חדרים, אלא יחזרו למקומם הראוי כקניין הציבור והאומה כולה".
"הראשון ליפו": הפנקס שכתב הרב קוק עם הגיעו ארצה בשנת 1904
הפנקס המדובר הוא "פנקס י"ג" המכונה "הראשון ליפו", אותו כתב הרב קוק עם הגיעו ארצה בשנת 1904. הפנקס ראה אור לראשונה בשנת תשס"ד 2004 בהוצאת מכון הרצי"ה ולאחר מכן גם בשנת תשס"ו 2006 בהוצאת המכון להוצאת גנזי הראי"ה שפרסם עוד מספר פסקאות.הפנקס מכיל 187 דפים (374 עמודים) ובאתר המכירה הוצגו דפים מצולמים מתוך הפנקס, שעל פי בית המכירות "כתוב בצפיפות מופלאה על נייר איכותי שנשתמר היטב". על הפנקס יש סימוני עריכה והגהות קצרות בכתב ידו של הרב צבי יהודה. בפנקס מובא ההספד של הרב קוק על הרצל שזכה לשם "המספד בירושלים" שנישא ביפו בשנת 1904.