מילקי, טאקי וסנדלי שורש: הסודות מאחורי המותגים הכי ישראליים

סנדלי שורש: 37 שנים של טיולים

מייסדים: יוקי גיל ודניאל בנוזיליו

שנת לידה: 1991

כל מי שהיה בטיול הגדול בחו"ל יודע איך אפשר לאתר ישראליים אחרים בשנייה: מסתכלים על הנעליים שלהם. אם זיהיתם את המבנה המוכר של סנדלי השורש אין מקום לספק. והאמת, זה לא במקרה. יוקי גיל, מייסד הסנדלים המיתולוגיות, סיפר לי שהרעיון לייצר אותן הגיע בעצמו מהטיול הגדול. הרעיון התחיל להתבשל שנים אחרי שהוא ואשתו דניאל יצאו ל"טיול שאחרי צבא", טיול של שנתיים מסביב לעולם. שם נולד החשק לייצר ציוד למטיילים.

גיל קנה מכונת תפירה משומשת, ובדירת החדר הקטנה בתל אביב בה גרו הוא ואשתו התחילו ליצור את הסנדלים המוכרות. "היינו ממוקדים בתהליך ופחות במטרה", הוא מספר, "השקענו המון מחשבה בחומרי הגלם ובפרטים של המוצר". חברת "שורש" נוסדה באופן רשמי בשנת 1989, כשהסנדלים ראו אור לראשונה שלוש שנים מאוחר יותר. עד מהרה הפכו הסנדלים לסמל של המותג, ובעיקר לסימן זיהוי ישראלי.

גיל יודע להסביר את ההצלחה. שילוב בין איכות לערכים. הוא מספר כי אחרי תקופת הסנדלים התנ"כיות של "נמרוד" ששמו דגש על ציונות, ו"טבע נאות" ששמו דגש על נוחות, הגיעו סנדלי השורש שסימלו את היציאה של ישראל לעולם כאומת הייטק. כיום סנדלי השורש משווקים ב-45 מדינות ברחבי העולם, אך בחברה מתעקשים להמשיך את הייצור בישראל למרות המחירים היקרים.

השם נולד בעקבות פרח הלוטוס במזרח, שגדל בתוך ביצה עכורה אבל תוקע שורש עמוק לתוך המים. "יש את הביטוי 'מים שקטים חודרים עמוק' - וזה בדיוק מה שעשינו", מסביר המייסד. בעקבות הקושי להגות את המילה מעבר לים, קיבל המותג את השם "Source". כדי להימנע מחיקויים, יצרה החברה תקדים, וקבעה "סימן מסחרי תלת ממדי" על ה-X המפורסם של השורש. כך, בזכות סימן ההיכר של הסנדלים הפופולריות, הן חפות ממתחרים כבר 37 שנים.

טאקי: המשחק ששינה את חוקי המשחק

מייסד: חיים שפיר

שנת לידה: 1983

כשאנחנו היינו ילדים, הרבה לפני שידענו שכול ומלחמה וכאב, הרגע הכי נורא היה לקבל +2 באמצע "טאקי" רגע אחרי שכבר הכרזת "קלף אחרון בידי". משחק הקלפים שכולנו גדלנו עליו הוא פרי עטו של חיים שפיר, שהפך למותג משחקים מהמובילים בארץ. אך עוד לפני שחיים שפיר היה "חיים שפיר", הוא היה אבא בן 33 שפיתח משחק קלפים פשוט לכאורה שהפך לסנסציה.

את ההצלחה שפיר מגדיר כנס. בעיניו, "טאקי" נולד בתקופה של אין-ספור משחקים לימודיים וחינוכיים, ואילו משחק הקלפים הפשוט שאין בו שום מסר מלבד ליהנות ולשחק ביחד כבש את האוכלוסייה הישראלית. כמו היום גם אז, המשחק שנולד לפני יותר מ-40 שנה היה נקודת אור בתוך מדינה שידעה מלחמות ופיגועים מאז ומתמיד. "זה כל כך מהנה וכל כך מחבר בין האנשים שמשחקים שהם לא יכולים להפסיק", מספר שפיר בגאווה, "היכולת להתחבר לזולת ולהנות איתו ביחד, זו האפליקציה החברתית הכי טובה".

מהלך נוסף שהפך את המשחק לסמל ישראלי הוא ההשפעה של הצרכנים על התפתחותו. בהתאם לתגובות הציבור שדרג שפיר את חוקי המשחק. "למשל החוק של קלף פלוס: אני התכוונתי שאם אין לך מה לשים יחד איתו את לא יכולה לשחק'. אבל הרבה אנשים שיחקו שפשוט מושכים קלף מהקופה. אימצתי את זה בחוקים". כך גם פורמט הפירמידה, לפיו בכל פעם שמסיימים את הקלפים ביד לוקחים כמות נמוכה יותר וממשיכים לשחק.

מקור השם נולד ממתורגמנית שפגש ביפן, במהלך פיתוח המשחק, בשם טאקי. שפיר חשב שאמנם השם בינלאומי, אך הצליל ישראלי. רק אחרי שנה גילה ש"טאקי" ביפנית זה "מפל", מה שרק הפך את השם למתאים עוד יותר. כשאני שואלת את שפיר אם הוא לא חושש שהעולם הדיגיטלי יגבר על משחקי הקופסה, הוא משיב לי: "משחקי הקלפים והלוח נמצאים בפריחה גדולה מאוד בזמן האחרון. אנחנו רעבים לקשר ולאינטימיות".

מילקי

מייסד: מיכאל שטראוס

שנת לידה: 1979

יש אגדה אורבנית, שאפילו הגיעה לעמוד הוויקיפדיה של "מילקי", שהמעדן המוכר מבוסס על מעדן החלב "דני" - בתוספת קצפת. שמועה אחרת מספרת שהמעדן פותח בכלל בגרמניה והועתק לישראל תחת שם חדש. אבל הילי ארנון, מנהלת המותג "מילקי" בשטראוס, מפריכה את שתיהן. "מילקי נולד ב-1979, ומי שהגה את הרעיון הוא מיכאל שטראוס - ראש משפחת שטראוס", היא מספרת. "הוא חלם לייצר את השילוב המתוק המושלם בין שוקולד לבין קצפת".

כמעט 50 שנה מאוחר יותר, והמתכון של המעדן הנוסטלגי הוא עדיין אחד הסודות השמורים של שטראוס. "כולנו גדלנו על מילקי ומגדלים על מילקי", ארנון מסבירה את ההצלחה ארוכת השנים, "השילוב מושלם אבל גם פשוט, החוויה הפשוטה והילדית הזאת נותנת לישראלים תחושת ביטחון וחום". השם, כמו שאפשר להבין, נולד מהמילה "Milk" (חלב) ששמה דגש על המקור החלבי של המילקי, עם טוויסט.

לפני 12 שנים, בחורף 2014, קמה "מחאת המילקי" שהתרעמה על מחיר המוצר בישראל היקר משמעותית מזה של המעדן הנמכר בגרמניה. "המותג מייצר המון אמוציות כי הוא קרוב ללב הצרכנים", ארנון חוזרת לתקופה ההיא. "המחאה אמנם נגמרה, אבל היא השאירה חותם. אחת המשימות החשובות לנו היום היא לשמור בקדושה על המחיר של המילקי הבסיסי והפשוט שיוכל להיכנס לכל מקרר בכל בית ישראלי". כיום המעדן כבר לא נמכר בגרמניה אלא רק בישראל.

כחלק מהמאמץ להישאר רלוונטים בשוק עמוס של מעדנים, לאורך השנים ייצר המותג טעמים חדשים ומגוונים למעדן, ביניהם: מילקי קרמל מלוח, מילקי עדשים, מילקי אייס קפה ועוד - למעלה מ-50 בסך הכל. "אנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה לדור הבא", מודה ארנון, "הקשר הישראלי הישיר עם הצרכנים נמצא ב-DNA של מילקי מאז ומתמיד."