נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, מנחם פינקלשטיין, מתח ביקורת חריגה נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. הביקורת נוגעת להתמשכות הבדיקה המשמעתית בעניינו של רואי כחלון. לפי הקביעה, חלפו כ-14 חודשים מאז נפתחה הבדיקה ועדיין לא התקבלה החלטה בעניינו.
הנציב הדגיש כי התנהלות זו חורגת מהסטנדרט המצופה מרשויות האכיפה. עוד צוין כי התלונה שהגיש כחלון בנושא נמצאה מוצדקת. כך דיווח אמר (ה') העיתונאי אבישי גרינצייג ב-i24NEWS.
היועמ"שית לא הגיבה לנציב, שהמליץ לכחלון לפנות לבג"ץ
במהלך התקופה, פנה כחלון מספר פעמים ליועמ"שית בדרישה לקדם את הטיפול בעניינו. לדבריו, חרף פניות חוזרות ונשנות, לא התקבלה כל תגובה עניינית מצדה. בעקבות זאת, פנה לנציבות הביקורת, שניסתה אף היא ליצור קשר עם היועמ"שית אך לא קיבלה מענה. משלא התקבלה התייחסות, המשיך הנציב בניסיונות לפנות לגורמים נוספים במטרה לקדם את הבדיקה. לדבריו, היעדר המענה פוגע בזכויותיו של כחלון, ואף המליץ לו לשקול פנייה לבג"ץ לנוכח העיכוב המתמשך.
הנציב ניסה לקבל מידע גם מהיחידה לבירור תלונות נחקרים (מבת"ן), האמונה על הבדיקה. אולם, לדבריו, פניותיו נדחו פעמיים בטענה להנחיות שהגיעו מהיועמ"שית. מצב זה הוביל לכך שגם הגורם הבודק עצמו התקשה לקדם את ההליך. בשל כך, נאלץ הנציב לעדכן את כחלון כי טרם התקבלה תגובה מספקת בעניינו. הוא הבהיר כי המאמצים נמשכים, אך טרם הושגה התקדמות ממשית.
בהחלטתו ציין הנציב כי אין הצדקה להשארת תיק פתוח לפרק זמן כה ממושך. גם אם קיימים עיכובים שאינם בשליטת היועמ"שית, האחריות הכוללת נותרת בעינה. לפי הדיווח, אחד הגורמים המרכזיים לעיכוב הוא היעדר פרקליט מלווה לבדיקה. נטען כי לא נמצא גורם שיסכים לקחת על עצמו את התיק בשל חששות לניגוד עניינים. סיבות נוספות, אישיות ומקצועיות, תרמו גם הן להימשכות ההליך.
הבדיקה נפתחה על רקע טענות לאי-דיוקים בקורות החיים של כחלון
הבדיקה נגד כחלון נפתחה בינואר 2025, על רקע טענות לאי-דיוקים בקורות החיים שלו. הסוגיה המרכזית נוגעת להיקף הניהול שעליו הצהיר בתפקידים קודמים. כחלון טען בתלונתו כי ההליך כולו מלווה בכשלים מהותיים הפוגעים בשמו. לדבריו, המצב מקשה עליו להתמודד על תפקידים בכירים בשירות המדינה. הנציב סיכם כי נוכח ההתנהלות, ראוי לשקול פנייה לערכאות משפטיות להכרעה.