חוקרים מהמחלקה הכירורגית במרכז הרפואי קפלן פרסמו ממצאים מדאיגים על השפעותיה העקיפות של מלחמת חרבות ברזל על בריאות הציבור. במחקר, שנערך בשיתוף האוניברסיטה העברית והוצג לאחרונה בכנס איגוד הכירורגים הישראלי, נמצא זינוק חד בסיבוכים רפואיים חמורים בקרב חולים עם דלקת תוספתן. החוקרים מזהירים מפני תופעה ברורה של הימנעות מהגעה לבתי חולים ומדגישים כי "ההמתנה בבית מסכנת חיים".
"אפקט הפחד" עלה מאז המלחמה
המחקר התמקד בדלקת תוספתן חריפה, הנחשבת לסיבה השכיחה ביותר לניתוחי חירום בבטן בישראל. החוקרים בחנו נתונים של 264 מטופלים בגילאים שמונה עשרה עד תשעים, והשוו בין מי שטופלו בחצי השנה הראשונה למלחמה לבין חולים מהתקופה המקבילה שנה קודם לכן. מהניתוח עלה כי בזמן המלחמה חלה עלייה משמעותית במספר המטופלים שהגיעו לחדר המיון רק לאחר עיכוב ממושך, תופעה שהוגדרה על ידי החוקרים כ "אפקט הפחד".
לפי הנתונים, שליש מהמטופלים בתקופת המלחמה הגיעו למיון רק לאחר המתנה של יממה עד שלושה ימים מרגע הופעת הכאב, כמעט פי שניים לעומת ימי שגרה. המחיר הרפואי של הדחייה היה כבד, עם עלייה חדה בשיעור הסיבוכים הניתוחיים בדרגת חומרה בינונית מסוג Clavien Dindo II, שעלו מארבעה אחוזים בימי שגרה לשיעור של יותר משישה עשר אחוזים בתקופת הלחימה. מדובר בזינוק של פי ארבעה בהיקף הסיבוכים.
עוד מצאו החוקרים החמרה ממשית בחומרת המחלה עצמה, עם שיעור גבוה יותר של מקרי נמק והתנקבות של התוספתן בקרב חולים שהגיעו באיחור. לצד זאת, נרשם ממצא מפתיע של משך אשפוז קצר יותר לאחר הניתוח בתקופת המלחמה. החוקרים הסבירו זאת בלחץ על מערכת הבריאות וברצון משותף של הצוותים והמטופלים לשוב הביתה במהירות האפשרית על רקע המצב הביטחוני.