בחודש דצמבר מצוין ברחבי העולם חודש המודעות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, חודש שמטרתו לחזק הכרה ציבורית בזכויות, בכבוד ובצרכים של אוכלוסייה זו. בתוך השיח הרחב, עולות גם סיטואציות יומיומיות שממחישות עד כמה הדרך לשוויון עוד ארוכה.
לא תל אביב ולא ירושלים
אחד המראות השכיחים בכבישים הוא חניית נכים פנויה ברחוב עמוס, רגע לפני שנהג ללא תו מתאים מחליט לעצור בה. לעתים מדובר בכמה דקות ולעתים בהרבה יותר, אך עבור מי שזקוק לחניה הזו ההשלכות מיידיות.
הפגנות הנכים. ארכיון, צילום: פלאש 90
הנתונים ממחישים את היקף התופעה. בשנת 2024 נרשמו 7,902 דוחות לנהגים שהחנו רכב בחניה השמורה לאנשים עם מוגבלויות, בממוצע 22 דוחות ביום, לפי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על משטרת ישראל. אילת ניצבת בראש הרשימה עם 738 דוחות, אחריה ביענה עם 289, טמרה עם 283, ירושלים עם 258 ועכו עם 237. במשטרה מגדירים חניה כזו כעבירת בריונות, והקנס בגינה עומד על 1,000 שקלים, אך למרות זאת התופעה נמשכת.
"המשטרה והרשות המקומית חייבים להגביר את האכיפה כנגד אותם נהגים"
מעבר לפגיעה בכבוד ובזכויות, לחניה לא חוקית בחניית נכים יש גם השלכות בטיחותיות חמורות. החניות השמורות ממוקמות בסמוך למדרכה ומותאמות לעלייה בטוחה, לעתים עם הנמכת שפה המאפשרת תנועה עם כיסא גלגלים. כאשר החניה תפוסה, האדם עם המוגבלות נאלץ לאלתר, לעמוד במקום מסוכן, לפתוח דלת לכיוון הכביש או להתמודד עם מדרכה שאינה נגישה.
"תפיסת מקום חניה השמור לנהג נכה הוא מעשה פסול ולא מוסרי. כאשר נהג חונה במקום חניה השמור לנהג עם מוגבלות או צרכים מיוחדים הוא פוגע בו ומסכן אותו" אומר עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "המציאות העגומה היא שנהגים רבים עם צרכים מיוחדים פשוט מוותרים על פעילויות יומיומיות כמו ללכת לקניון, לבילוי או לקופת חולים. המשטרה והרשות המקומית חייבים להגביר את האכיפה כנגד אותם נהגים שמצפצפים על החוק ופוגעים בנהגים עם צרכים מיוחדים".