מחקר חדש של ארגון לב בגליל מציג תמונה עצובה על מצב הצפון בקרב האוכלוסייה היהודית. לפי הנתונים, רוב הצעירים באזור אינם רואים בו עתיד, ו-81% מכלל התושבים חשים שהממשלה הפקירה את הגליל. הנתונים האלו מגיעים על רקע ההתחממות בגבול הצפון עם לבנון, והאפשרות ליציאה לסבב לחימה נוסף מול ארגון הטרור חיזבאללה.
81% מהתושבים סבורים שהמדינה אינה מעניקה יחס הוגן לאזור
לצד תחושת המשבר, המחקר חושף גם פוטנציאל לשינוי: מחצית מהישראלים המתגוררים מחוץ לצפון ישקלו לעבור אם יוצעו בו מקומות עבודה איכותיים בתגמול גבוה, ו-43% ישקלו מעבר אם תינתן סיוע ממשלתי ברכישת דירה.
מחקר חדש של ארגון לב בגליל שבוצע על ידי מכון דיירקט פולס בקרב 621 נדגמים יהודים מכל רחבי הארץ, מצביע על כך שהגליל מצוי בנקודת רתיחה. 83% מהצעירים היהודים באזור שוקלים לעזוב בשל תחושת היעדר אופק תעסוקתי וקשיי היום-יום. תחושת אי־הצדק כלפי הצפון בולטת גם בקרב קבוצות גיל נוספות: 81% מהתושבים סבורים שהמדינה אינה מעניקה יחס הוגן לאזורם, והתחושה הזו חוצה דורות.
קיבוץ שדה נחמיה בגליל, ארכיון צילום: Michael Giladi,Flash90
מן הממצאים עולים קשיים מרכזיים שמכבידים על החיים בגליל: היעדר מקומות עבודה איכותיים ואפשרויות קידום, תחושת חוסר ביטחון מתמשך, שירותי בריאות שאינם מספקים ותחבורה שאינה מאפשרת נגישות בסיסית. משפחות צעירות מציינות את שילוב האתגרים הללו כסיבה לבחינת עזיבה, בעוד שבקרב בני 20 עד 40 מדובר כמעט בהחלטה מובנת מאליה על רקע תנאי החיים הבלתי יציבים.
לצד התמונה הקשה, המחקר מצביע על הזדמנות ממשית לשינוי כיוון. מחצית מהישראלים שלא גרים בגליל מוכנים לשקול מעבר צפונה אם יוקמו מ וקדי תעסוקה מתקדמים, ו-43% יבחינו זאת אם יוצע סיוע ברכישת דירה. בקרב צעירים בשנות ה-20 וה-30 הנתונים אף גבוהים יותר. מעבר לכך, 79% מאזרחי ישראל סבורים שהממשלה חייבת לתעדף את הגליל גם אם המשמעות היא הפחתה בהשקעה באזור מגוריהם.