הלילה (ב') המריאו מזרחה עשרות מטוסי תדלוק מדגם KC-135 ו-KC-46 של חיל האוויר האמריקני, במהלך שזכה לכינוי "פריסה אווירית חסרת תקדים". המטוסים חצו את האוקיינוס האטלנטי בדרכם, ועל אף שגורמים רשמיים מציינים כי ייתכן ויועידו לתרגיל של נאט"ו באירופה – המהלך עורר שורה של ספקולציות על כוונות שונות, ובראשן האפשרות שמדובר במהלך שנועד לקרב את כלי הטיס לאזור המזרח התיכון, לקראת מעורבות רחבה יותר של ארה"ב בלחימה בין ישראל לאיראן ובמבצע "עם כלביא".
האפשרויות של ארה"ב
ככל שחלפו השעות, מספר המטוסים שהצטרפו לפריסה הלך וגדל, ועד שעות הלילה המאוחרות דווח כבר על יותר מ-30 מטוסי תדלוק שהמריאו משטח ארצות הברית. על רקע גל הדיווחים, הבהירה מחלקת המדינה האמריקנית כי "וושינגטון לא מעורבת בפעולה החד-צדדית של ישראל נגד מטרות באיראן, ולא סיפקה סיוע של מתדלקים". לפי הדיווח של CBS, שגרירי ארה"ב ברחבי העולם הונחו להבהיר זאת למדינות המארחות. עוד הדגישה מחלקת המדינה: "אף ממשלה, שליח או גורם עצמאי כלשהו לא צריכים לפגוע באזרחים אמריקנים, בבסיסים או בתשתיות".
לצד ההכחשות הרשמיות, נמשכות הערכות שסותרות את הקו שמציגה וושינגטון. בין האפשרויות שנשקלות: סיוע אמריקני עקיף לישראל או הכנה למעורבות צבאית אמריקנית ישירה. שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י, הצהיר כי "וושינגטון שותפה למתקפות הללו ותישא באחריות". סברה נוספת היא שמטוסי התדלוק נועדו לאפשר פעולה של מפציצים ומטוסי קרב אמריקניים במקרה של הסלמה, ובעיקר לספק טווח פעולה רחב במידה והאמריקנים יחליטו לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים – ובהם גם פורדו המבוצר.
ישראל תזדקק לארצות הברית
ארצות הברית מספקת בשלב זה סיוע הגנתי בלבד לישראל, בעיקר בתחום היירוט. בהתאם לכך, נפרסו באזור מערכות הגנה מתקדמות מדגם THAAD וכן משחתות AEGIS המצויידות ביכולות יירוט. הסיוע הזה כבר הופעל בפועל בגלי התקיפה האיראניים האחרונים. עם זאת, עוצמת פריסת המתדלקים מעלה שאלות גם בקרב בעלי בריתם של האמריקנים.
חיל האוויר הישראלי מחזיק ביכולות תקיפה ארוכות טווח, אך לא כל המטוסים עומדים ברף הנדרש ללחימה מתמשכת באיראן. מטוסי F-15 מסוגלים להגיע ליעדים רחוקים יחסית גם ללא תדלוק, אך ה-F-16, על אף שימוש במכלי דלק חיצוניים וטילים ארוכי טווח, מוגבלים בטווח. באופן כללי, למטוסי הקרב המערביים יש רדיוס פעולה קצר יותר בהשוואה למקביליהם הרוסיים והסיניים: ל-F-35, לדוגמה, רדיוס של כ-1,000 ק"מ, לעומת כ-2,000 ק"מ של ה-J-20 הסיני או ה-SU-34 הרוסי – מה שמגביר את התלות בתדלוק אווירי לפעולות עומק.