לאחר שהממשלה העבירה בשבוע שעבר את תקציב המדינה, מעטים הדברים שיכולים למנוע מהקואליציה להשלים את ימיה. אך בכל זאת אם יש סוגיה אחת שמעמידה אתגר משמעותי בפני הקואליציה, הרי שזוהי סוגיית הגיוס. בתוך הסוגייה ועל רקע הימשכות המלחמה, ישנו מאבק קואליציוני פנימי באשר לשאלת חוק הגיוס.
דווקא בסוגייה זו, נשמעים בתקופה האחרונה עוד ועוד קולות בולטים מתוך שורות הציבור הציוני דתי, הקוראים לחוק גיוס משמעותי ולגיוס של הציבור החרדי. למרות קולות אלו והחרפת הטון של הציבור הדתי כנגד זה החרדי, ניכר כי דווקא נבחרי הציבור הסרוגים, מהדקים את הברית הקואליציונית עם המפלגות החרדיות. בראיון ל"חדשות כיפה", אומרת ד''ר חן סבג-בן פורת, חברת סגל בכירה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל וחוקרת תקשורת פוליטית כי המשבר בין הציבור הדתי לשליחיו בכנסת מגיע לשיא: "הציבור הדתי-לאומי ממש מרגיש סטירת לחי מהפוליטיקאים שלהם הוא הצביע".
ד"ר חן סבג-בן פורת צילום: עידן מזרחי
הגענו לנקודת שיא
"זה לא פעם ראשונה שיש את הפערים האלה בין הפוליטיקאים הדתיים לבוחרים שלהם בכל מיני צמתים היסטוריים" מבהירה סבג-בן פורת. "אבל נראה שעכשיו, בעניין חוק הגיוס, זה הגיע לאיזשהו שיא, איזושהי נקודת לחץ, שהציבור הדתי-לאומי ממש מרגיש סטירת לחי מהפוליטיקאים שלהם הוא הצביע".
כשאני שואל מאיפה הפער הזה מגיע, היא מסבירה: "זה כמובן נובע מהדברים הרגילים, ממשמעת קואליציונית, מרצון לא לפרק את הקואליציה. הכעס של המצביעים נובע מתוך זה שהציבור הדתי-לאומי באמת לוקח חלק מאוד-מאוד נכבד במלחמה הזאת, לצערנו, גם על נופליה ופצועיה, והאבסורד זה שהפוליטיקאים מוכנים לתמוך בחוק הזה".
חיילים דתיים, ארכיון. למצולמים אין קשר לנאמר. צילום: פלאש 90, יעקב נעמי
לדעת ד"ר סבג-בן פורת, התמיכה נובעת לא רק ממניעים של משמעת קואליציונית, אלא גם ממניעים אולי בקצוות החרדליים יותר של המפלגות, או איזושהי הבנה בערך של לימוד התורה אל מול שירות צבאי. עוד היא מוסיפה: "זה מאוד לא מייצג את רוב הציבור, ורוב הציבור פשוט מרגיש מרומה על ידי הנבחרים שלו".
את חושבת שזה ישפיע על ציבור הבוחרים של המפלגות הדתיות?
"אני חושבת שכן. מה שאפיין את מפלגת המפדל בשנות ה-80 וה-90, חוץ מהעניין הלאומי-אידיאולוגי, זה גם דאגה לתקציבים לציבור הדתי-לאומי, מה שמאוד מאפיין את המפלגות החרדיות, שמאוד דואגות לציבור שלהן".
"יש איזשהו ניסיון ב-20 השנים האחרונות, נגיד, של המפלגות הציוניות-דתיות להיראות יותר כלליות, לרצות יותר להגיע לאיזושהי הנהגה לציבור יותר רחב, אבל זה רק פוגע בהן, ראינו את הניסיונות של בנט שעכשיו הגיעו לאיזושהי קיצוניות לשלוט באופן יותר רחב ולא רק באופן מגזרי, וזה פשוט נכשל פעם אחרי פעם, ומה שיקרה זה אובדן אמון. אם גם המבצר האחרון נפל, שזה עניין הגיוס בעת מלחמה, אז כביכול אין טעם יותר".
גולדקנופף עורר סערה, אך דבר לא ישתנה
השר יצחק גולדקנופף עורר סערה לפני כשבועיים, כאשר נחשף תיעוד שלו רוקד בחתונה לצלילי "בשלטון הכופרים איננו מאמינים, נמות ולא נתגייס". ד"ר סבג-בן פורת סבורה שזה לא ישנה כלום: "סמוטריץ' קרא לו להתפטר, אבל את הציבור לא מעניין לראות גינויים. מעניין אותו לראות מעשים, זה לא יעזור לאף אחד אם במציאות, סמוטריץ' יצביע בעד החוק".
השר גולדקנופף, צילום: Yonatan SIndel/Flash90
"המפלגות החרדיות הן בעצם תמיד היו לשון מאוזניים" מספרת ד"ר סבג-בן פורת על כוחם של המפלגות החרדיות. "אני חושבת שזה נובע מזה שההצבעה שלה היא מאוד מאוד אחידה, ומזה שההצבעה גם נובעת ממניעים דתיים ולא ממניעים אידיאולוגיים. בציבור הדתי-לאומי יש הצבעה מגוונת. ההצבעה היא לא רק לציונות הדתית או לעוצמה יהודית או למפלגות ציוניות-דתיות, וגם זה שהן מפוצלות בכלל, זה מוסיף לזה".
פיצול הקולות מוריד מהמשילות
"הם (הציבור הדתי) מצביעים גם לליכוד, מצביעים למפלגות מרכז, ככה שמעולם המפלגות שהצגו את הציונות הדתית לא היוו בעצם לשון מאוזניים כמו המפלגות החרדיות. הציונות הדתית אף פעם לא ידעה להיות לוחמנית מבחינה פוליטית, והפרלמנטרים שלה אף פעם לא ידעו באמת לעשות דברים קיצוניים, אפילו לא בתקופת ההתנתקות, כמו החרדים. החרדים תמיד ידעו להיות פוליטיקאים טובים יותר וזה נובע מהרבה אפיונים של הציבורים האלה באופן כללי, אפילו הייתי קוראת לזה קצת קנאה על המפלגות החרדיות, על היכולת שלהם לשלוט כל כך טוב".
אני שואל את ד"ר סבג-בן פורת מה לדעתה יקרה, החוק יעבור? "כן, אם אני מסתכלת מבחינה היסטורית, החוק יעבור כי בסופו של דבר, ברוב המקרים הדומים שהיו במהלך ההיסטוריה, החשש מפירוק של ממשלות והרצון לשמירה של הקואליציה גברו בסופו של דבר על כל יתר השיקולים ועל כל היחסים, אבל יש משהו באמון שנשבר".
"כל מי שנשא את המלחמה הזאת על כתפיו בכל רמה וראה את השכונות איפה שהוא גר מתרוקנות מגברים ושלא נדע אלה שגם נפצעו ונהרגו, לא יוכל יותר להסתכל אותו דבר על אלה שלא לוקחים חלק פעיל ועל אלה שלא נותנים כתף מבחינה מעשית בביטחון של עם ישראל".
את חושבת שזה ישפיע על המאזן הפוליטי?
"אני חושבת שהמפלגות החרדיות יישארו בדיוק אותו דבר, כמו שהן היו עד היום, כי אין עדיין מספיק כוח לציבור החרדי לצאת נגד המנהיגים שלו, אין שם עדיין מספיק סחף, ובגלל שיש שם גם אידיאולוגיה דתית והישענות על רבנים, אז גם אני לא חושבת שזה יקרה בשנים הקרובות. מה שאני כן חושבת שיקרה זה החלשות של המפלגות הציוניות-דתיות על רקע של בעצם בגידה אידיאולוגית בציבור שלהם".