510 יום לאחר מתקפת הפתע והטבח של חמאס על ישראל ויישובי העוטף, צה"ל מפרסם היום (ה') לציבור את ממצאי התחקירים המרכזיים סביב הכשלים של הצבא בארבע מוקדים עיקריים: תפיסות הכוונות והיכולות של חמאס, זיהוי ואיסוף המידע המודיעיני לפני ה-7 באוקטובר, הסימנים שעלו בלילה בין ה-6 ל-7 והקרבות ביישובים בשבעה באוקטובר. בצבא ערכו 18 תתי תחקירים החל מחודש נובמבר 23, נוסף לעוד 41 תחקירי קרבות מאותו יום. עיקרי הממצאים מובאים לפניכם.
תחקיר ראשון: התפיסות האסטרטגיות ערב 7 באוקטובר
חמאס הוא איום משני שאפשר לנהל
התחקיר הראשון התמקד סביב התפיסות של צה"ל לגבי חמאס, לגבי יכולותיו להוציא לפועל מתקפה בסדר גודל ענק ולגבי כוונותיו לבצע אירוע כזה. לאורך השנים, בצה"ל תפסו את האיום של חמאס כאיום משני, בעוד האיום העיקרי על פי התפיסה היו איראן וחיזבאללה. מדינת ישראל בחרה בגישה של "ניהול הסכסוך" - תפיסה שהובילה לחיזוק שלטון החמאס עקב התפיסה שלמרות "חזונו" על ישראל, ארגון הטרור מעוניין בשקט.
בית בכפר עזה לאחר הטבח, ארכיון, צילום: Gili Yaari,FLASH90
לפי ממצאי התחקיר, בצה"ל חשבו שהאיום למתקפת פתע רחבה לא נתפס כתרחיש הגיוני. האיום הגדול שיוחס לחמאס היה בעיקר סביב היכולת הרקטית ופחות סביב האיום על פריצת הגדר. הגדר ששמרה על רצועת עזה אפשרה לצה"ל לשלוט באירועי מחאות המוניים שהתרחשו לאורך השנים, בעקבות כך בצה"ל הייתה תחושת ביטחון מופרזת, דבר שגם הוביל לצמצום כוח האדם בערב פרוץ המלחמה.
התחקיר השני: הפערים המודיעיניים
אף אחד לא שאל - מה אם אנחנו טועים?
התחקיר השני של צה"ל התייחס לכשלים באיסוף ממצאי המודיעין לגבי כוונותיו של חמאס לבצע מתקפה רחבה כזו. התפיסה של צה"ל על חמאס עד 7 באוקטובר הייתה שחמאס מעוניין בשקט וכי עיקר פעילותו מתמקדת סביב יהודה ושומרון. נוסף על כך, בצה"ל חשבו שחמאס מורתע ומזהה מחירים גבוהים במלחמה. בצה"ל תפסו את מבצע "שומר חומות" שהתרחש במאי 2022 ככישלון שחמאס מכיר בו, במהלכו נפגעה הזרוע הצבאית שלו.
מחבלים משתלטים על טנק בגבול בבוקר שמחת תורה | , צילום: Abed Rahim Khatib,Flash90
הטבח החל להתגבש בשלבים החל משנת 2016
בתחקירים שצה"ל ביצע, הבינו בדיעבד כי "שחרור פלסטין" נהפך למטרה עיקרית ויעד מוביל של חמאס. הטבח הנורא שהתרחש ב-2023, החל להתגבש בשלבים כבר בשנת 2016, וחמאס תכנן לבצע אותו בכמה הזדמנויות לפחות מאז אפריל 2022, אם כי לא ידוע למה כל פעם ביטל את החלטותיו. את ההחלטה לקיים את הטבח בסביבות החגים, החליטו בחמאס במאי 23.
אמ"ן ידע על קיומה של תוכנית זו כבר ב-2018, אך תפס את התוכנית כלא ממשית ולא ריאלית. בחודשים שלפני המלחמה, באמ"ן החלו לאסוף מידע על אימוני הפשיטה של חמאס, דבר שהחל להוביל לשינוי תפיסה על חמאס בקרב מספר משרתים ביחידה 8200. מודיעין אוגדת עזה החל לבחון את הגישה הזו, אבל עד ה-7 באוקטובר לא נעשה אבחון עמוק של הדברים, והתפיסה הביטחונית הובילה לכך שמעולם לא התקיים דיון סביב השאלה - מה אם אנחנו טועים?
התחקיר השלישי: הלילה שבין 6-7 באוקטובר
לא כל אפשרויות המודיעין מוצו
במהלך אותו לילה, התרחשו מספר סימנים שהעלו כוננות מסוימת במערכת הביטחון, לצד הפעלת הסימים הישראלים התרחשו עוד מספר אירועים עליהם לא ניתן להרחיב. בצה"ל החלו לחקור את הסימנים האלו, אך אף אחד מהם לא העיד על משהו חריג בפני עצמו (הפעלת הסימים כבר נעשתה במסגרת אימון), ותחקור סביב הסימנים העלה אותות מרגיעים, או סימנים שנותרו עם סימני שאלה. במהלך הערכת מצ"ב שעשה הרמטכ"ל, הוחלט על שורת החלטות על תגבור מוקדים וקיצור כוננויות, בהתאם להערכת המצב והבנת המודיעין כפי שנתפס בזמן אמת.
ההרס אחרי הטבח במסיבת טבע נובה ברעים, צילום: Yaniv Nadav/Flash90
עם זאת, התחקיר מעלה כי יש תחומי מודיעין נוספים שניתן היה לעשות בהם שימוש במהלך הלילה כדי להעשיר את המידע ואת תמונת המודיעין, אך לא נעשה בהם שימוש. בנוסף, עולה כי היה מידע שהגיע למערכות המודיעין ולא לקמ"נים ולמפקדים וכן מידע שהגיע לחמ"לים ולקמ"נים אך לא למפקדים. הסיבה העיקרית לכך שלא נעשה בהם שימוש היא עודנה התפיסה על רגיעה בישראל ועל כך שחמאס מורתע ולא מועניין בהסלמה.
התחקיר הרביעי: הלחימה בשבעה באוקטובר עד השבת השליטה
צה"ל התקשה בזמן אמת לספק תמונת מצב עדכנית
התחקיר הרביעי מתעסק בשאלה - מדוע צה"ל לא הצליח להגן על היישובים והמוצבים? ההחלטות שצה"ל החליט בלילה, כמו גם פקודות הקרב שקיבלו הכוחות בזמן אמת, הותאמו על סמך הערכות של צה"ל על תרחיש הקיצון, אך לא הותאמו למצב שנוצר בשטח בזמן אמת. בשעה 06:37, 8 דקות לאחר תחילת המתקפה, באוגדת עזה הכריזו על פלישה נקודתית, ולא התייחסו לכך בהתאם. בפועל, כ-5,000 מחלים חדרו לישראל במהלך שלושה גלים.
נוסף על כך, בצה"ל התקשו לגבש תמונת מצב של מה שקורה בשטח, עקב קריסת מערך ההגנה ופגיעה בשרשרת הפיקוד הדרג הלוחם. בצה"ל החלו לצבור כוח אדם ולהציף אותו בשטח. הכוחות הימיים והאווירים סייעו לבסוף, אך הפער בתמונת המצב הקשה לגרום לשינוי מהיר בשטח. בפועל, החל משעות הצהריים החלה להתהפך התמונה, בעוד רבים ממחבלי חמאס חזרו לרצועה או נהרגו. נוסף על כך, בצה"ל מעריכים כי עיקר החטיפות התבצעו עד השעה 12:00 בצהריים. מאז, צה"ל החל להשתלט חזרה על הדרום, ועד שעות הערב קיבל שליטה בחזרה על שטחי המדינה, למרות שמספר מחבלים עוד הסתובבו בשטח מספר ימים לאחר ה-7.
צה"ל קיים 41 תחקירי קרבות מעמיקים למוקדי לחימה – יישובים ובסיסים. אל התחקירים צירף צה"ל מספר מסקנות שלטענתו החל ליישם בשטח כבר היום, בראשון ההבנה כי אסור "|לנהל את הסכסוך" עם אף ארגון טרור.