לאחר אירועי ה-7 באוקטובר והשחרור ההמוני של מחבלים במסגרת עסקת החטופים, העיתונאי עמית סגל מעלה בטורו ביקורת חריפה על מדיניות הפרקליטות ובתי המשפט, שלטענתו דואגת לפרטיותם ולשיקומם של מחבלים, במקום לשקיפות ולבטחון הציבור.
מעדיפים את פרטיות המחבלים על פני זכות הציבור לדעת
לדבריו, בעוד המדינה מפרסמת בפומבי את רשימות האסירים המשתחררים במסגרת העסקאות האחרונות, היא מסרבת לפרסם את שמות המחבלים ששוחררו לפני המלחמה – מידע שלטענתו יכול לסייע לאזרחים להיזהר מפניהם. סגל מדגיש כי כאשר עמותת "לביא" ועו"ד יצחק בם פנו לבית המשפט בדרישה לחשוף את המידע, השופטים העדיפו את זכותם של המחבלים לפרטיות על פני זכות הציבור לדעת.
שחרור מחבלים | , צילום: STR,Flash90
סגל תוקף את ההחלטה המשפטית שניתנה בנושא, ומצטט את פסיקת בית המשפט: "אסירים – גם כאלה שעסקו ברצח ישראלים – לא מתפרקים מזכויותיהם החוקתיות, ובמיוחד לא מזכותם לצנעת הפרט". הוא תוהה כיצד ניתן להצדיק את שמירת פרטיותם של מחבלים, בעוד זכות הציבור לדעת ולפעול למניעת פיגועים עתידיים נחשבת לפחות חשובה.
השלב הבא - סדנאות לכתיבת קורות חיים
לדבריו, המדינה לא רק מגינה על פרטיותם של הרוצחים, אלא אף מתעסקת ב"שיקום התעסוקתי שלהם", כפי שנכתב בנימוקי הפרקליטות: "עידוד שיקומו של בעל הרישום הפלילי והשתלבותו המלאה בחברה ובשוק העבודה, כך שחטאו לא ייזכר לו כל ימיו". סגל מגיב בציניות ושואל: "מה הלאה? סדנאות לכתיבת קורות חיים לאנשי חמאס?".
סגל מציין כי הדאגה לפרנסתם של מחבלים היא אבסורדית לחלוטין, שכן "כולם, כידוע, מקבלים משכורות מהרשות הפלסטינית ועשרות אחוזים מהם משתלבים מחדש במקום עבודתם הקודם – ארגון הטרור שאליו השתייכו".
שחרור מחבלים, ארכיון | , צילום: Michal Fattal,FLASH90
סגל מדווח כי עמותת "לביא" דורשת להקים מרשם מחבלים משוחררים, בדומה למרשם עברייני המין הקיים בארה"ב, כך שהציבור יוכל לדעת אילו מחבלים שוחררו, היכן הם נמצאים ומהי מידת המסוכנות שלהם. "אם עברייני מין מסוכנים במדינה דמוקרטית כארה"ב אינם נהנים מזכות לאנונימיות, מדוע מחבלים כן?" הוא שואל.
אין בכוחה של תכלית זו להצדיק הסדר
סגל טוען כי מערכת המשפט בישראל מסרבת להפנים את המציאות הביטחונית החדשה וממשיכה לקדש עקרונות משפטיים מנותקים. לדבריו, לא ייתכן שבשם "ערך חיי האדם" יינתנו הקלות למחבלים, בעוד חיי הישראלים נמצאים בסכנה. הוא מזכיר פסיקה מ-2018, שבה בג"ץ כפה על המדינה להכניס בני משפחה של בכירי חמאס מעזה לטיפול רפואי בישראל, למרות החלטת הקבינט לעכב זאת עד להשבת גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין. "אין בכוחה של תכלית זו להצדיק הסדר השולל אפשרות לקבל טיפול רפואי מציל חיים בישראל מבן משפחה של איש חמאס", נכתב בפסק הדין. סגל מסכם בביקורת חריפה: "מוטב גם לבית המשפט לזכור לפעמים את ערך חיי האדם הישראלים".