הצעת חוק חדשה שנועדה להתמודד עם הפשיעה החקלאית ולהגן על העדרים בנגב ובגליל אושרה היום (ג') לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ההצעה, שקודמה על ידי קבוצת חברי כנסת בראשות ח"כ מיכל וולדיגר, מבקשת להסדיר את מגורי הרועים בשטחי המרעה.
בשנים האחרונות גובר איום הפשיעה החקלאית המאיימת על המגדלים באופן שמעמיד בסימן שאלה את הכדאיות הכלכלית של ניהול העדרים. כחלק מההתמודדות עם הפשיעה וכדי להשגיח על שלמות העדרים, נדרשים הרועים להתגורר בשטחי מרעה בסמוך לעדר. לפיכך הצעת החוק מסדירה את מגורי הרועים והקמתם בשטחים חקלאיים בשטחי מרעה, ולאפשר מתן היתרים למגורי רועים ולמשפחותיהם הגרעיניות בשטחי רעייה, באזורים בהם הדבר נדרש.
הצעת החוק קובעת כי שר החקלאות רשאי להכריז על שטח מרעה בנגב או בגליל שבו נדרשת נוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר לשם טיפול בעדר וקיום המרעה, ולשם כך נדרש להקים באזור השמירה מוקד מרעה. השטח צריך להיות לא קטן מ1200 דונם למרעה צאן ו-6000 דונם למרעה בקר, ובנוסף קיומו של מוקד המרעה לא יסכל את מימושה של תוכנית פיתוח.
על מנת שיינתן לרועה אישור לגור בשטח הרעייה, צריך להתחשב במספר פרמטרים: הצורך בשמירה צמודה נוכח הסיכון נוכח הסיכון לפגיעה בסדר הציבורי, בגופו של אדם ורכושו ולפלישה לקרקעות; המרחק של שטח המרעה ממקום ישוב ותשתיות וכן ההשפעות הסביבתיות העלולות להיגרם אם יוקם באזור מוקד מרעה.
אם שטח המרעה ממוקם בתוך שטח ביטחוני ולא ניתנה הסכמת שר הביטחון – לא תאושר הקמת מוקד מרעה בתוך שטח המרעה. על אף האמור בחוק גנים לאומיים, מוקד מרעה יכול לקום בתחום גן לאומי או שמורת טבע. בתום תקופת ההרשאה הרועה יפנה את מוקד המרעה ויחזיר את המצב לקדמותו.
עלות גבוהה למדינה
משרד האוצר העריך כי העלות התקציבית של החוק תעמוד על 30-40 מיליון שקלים לפחות. ח"כ מטי צרפתי הרכבי הביעה התנגדות להצעה, בטענה כי לא נלקחו בחשבון ההשלכות על הרשויות המקומיות בתחומי החינוך, הרווחה וההסעות.
עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, הדגיש כי החוק כולל הוראת מעבר שתאפשר המשך מגורים במבנים קיימים, בתנאי שיעמדו בדרישות החוק החדש. "אין טעם להרוס מבנים קיימים אם המדינה מכירה בצורך בשמירה צמודה," הסביר.