חבר הכנסת מסיעת המחנה הממלכתי חילי טרופר, כתב בפוסט בפייסבוק את תחושותיו מתקופה החגים האחרונה, בצל גיוס המילואים הנרחב. "לאורך תפילות החגים הסתובבו בבית הכנסת שלנו נשים עם דמעות בעיניים. היתה זו גם החרדה לבניהם שנמצאים בדרום לבנון או בעזה שלא נתנה מנוח. כסאות רבים של בני הקהילה היו ריקים מיושביהם שנמצאים בשדה הקרב. גם מבין אלה שהגיעו, לא מעטים התפללו כשהנשק תלוי על כתפם – הם בדיוק חזרו מהחזית או עברו כאן בדרך לצאת אליה בחזרה".
חילי טרופר,, צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
חילי טרופר: "הררי מילים יפות של אמפתיה וקריאת תהילים לא יכסו על העוולה הפשוטה המתקיימת"
"באחת מהתפילות ישבתי בין בנו של חבר שנפל ובין חבר שנפצע קשה ומתקשה לעמוד לאורך זמן, וחשבתי שאולי על זה נכתב הפסוק 'קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב'. זר לא יבין זאת. ולצערי, יש ציבור שלם שבחר להיות זר לסיטואציה הזו. מנוכר לאחיו ואחיותיו. הררי מילים יפות של אמפתיה וקריאת תהילים לא יכסו על העוולה הפשוטה המתקיימת: הציבור החרדי לא מתגייס למלחמה. אחיו משרתים, אחיו נופלים, אחיו נפצעים והוא נותר בבית מדרשו".
"תפילתם הארוכה והמלאה והיפה של הצעירים החרדים שבחרו להישאר בבתי הכנסת ובבתי המדרש בזמן שחבריהם כורעים תחת הנטל ומשלמים מחיר דמים בלתי נתפס, נדמית בעיני כחסרה ופגומה. רבים מבני משפחתי ומחברי שבשדה הקרב, סיפרו על כך שכמעט ולא הצליחו להתפלל בחודש החגים שעברנו. בתוך טנק או בשוחה, רגע לפני יציאה לפשיטה או בין תדרוך אחד למשנהו, הם הצליחו לשאת כמה מילות תפילה".
"תפילה שיצאה מלב שבור שהוא לגמרי לב שלם"
"ואני מאמין באמונה שלמה, שתפילתם הקצרה והחלקית של לוחמי המילואים פתחה שערי שמים יותר מכל תפילה שנשאגה בבתי המדרש המלאים בחרדים צעירים שבחרו להישאר שם בזמן שארצם מדממת. תפילתם של הלוחמים בשדות הקרב שבורה וחלקית אך לגמרי שלמה. תפילה שיצאה מלב שבור שהוא לגמרי לב שלם".