להחזיר הקפה ליושנה: מנהג ההקפות השניות במקורו מכריז - אנחנו עם אחד

החגים שוטפים אותנו כמעט כנגד רצוננו. מזכירים שכבר שנה חלפה מאז שהחיים התהפכו, ולכן, עולות קריאות להתאמה ואפילו לביטול מנהגי החגים. כך למשל, אשת התקשורת והפעילה החשובה בתחום השכול בישראל, יעל שבח, קוראת לבטל את מנהג ההקפות השניות בשל סמיכותו לטבח. לפני ששוקלים ביטול כזה, כדאי לחזור ולהבין את מקורו של המנהג, ומדוע הוא נשאר חלק מלוח השנה שלנו עד עכשיו.

בשבעה באוקטובר גילינו שאנחנו לא חזקים ובטוחים כפי שסברנו, ולמדנו בדרך הקשה שכל הפתרונות שבנינו כדי שהרגעים האפלים בהיסטוריה היהודית לא יחזרו, לא עמדו במבחן ברגע האמת. כך, קיבלנו חלון הצצה אל חייהם של יהודים בהיסטוריה ותשפ"ד הפכה לשנת היהודיזציה של הישראלים, שבה אנחנו מרגישים את היותנו יהודים יותר מאי פעם. תובנה זו נכונה ליהודי העולם כולו. תקופת החיים שאנחנו מכנים "שבעה באוקטובר" החלה ברחבי העולם בשמונה באוקטובר, עם עצרות שמחה על הצלחת החמאס שהתכנסו בכל עיר חשובה בעולם המערבי.

הקפות שניות בתל אביב בזמן מלחמת העולם השנייה

אנחנו בנקודת זמן היסטורית בכך שהמשבר מייצר רגע יהודי גלובלי נדיר, שבו אין יהודים מסוג זה או אחר, ישראלי או חוצניק, דתי או חילוני. היהודי הוא מותג גלובלי, ובעולם גלובלי הסיכון בזהות יהודית ילך איתך לכל מקום. החדשות הטובות הן, שלעם היהודי יש מקורות חוסן ששמרו עליו לאורך אלפי שנים של אתגרים ורדיפות, ואם נתחבר לד.נ.א של הזהות היהודית, אשר משותפת ליהודי העולם בהגדרה, נמצא את הכוחות לצאת גם מהמשבר הזה.

מנהג ההקפות השניות אינו חלק מההלכה. ישנם מקורות קבליים אך רק קהילות יהודיות בודדות נהגו בו. מנהג זה התחדש בשנת 1942 בעיר תל אביב. בעיר כבר נפוצו שמועות על מה שקרה באותה שעה ליהודי אירופה. התקשורת ניתקה לחלוטין, ועלה החשש שהם לא יכולים לחוג את חג הסוכות ושמחת תורה. ביוזמת הרב האשכנזי של העיר, שהתגורר בשכונת פלורנטין, הרב יצחק ידידיה פרנקל, יצאו חברי קהילתו מבית הכנסת "אהבת חסד", לציין את ההקפות עם ספרי התורה, במקומם של יהודי אירופה, שאמורים לחוג עם ספרי התורה באותו ערב (בשל נוהג "יום טוב שני של גלויות").

הרב פרנקל אמר "בשעה זו בדיוק, בוורשה, בקרקוב ובכל עיר אחרת בפולין, אמורות להתחיל חגיגות שמחת תורה. אך איננו יודעים אם בתי הכנסת פתוחים, האם מותר ליהודים ללכת אליהם, האם הם עורכים את התהלוכות המסורתיות עם ספרי התורה. אנחנו מנותקים מהם לחלוטין, ולמרות הניסיונות ליצור קשר, הקהילות לא עונות. אבל כל ישראל ערבים זה לזה. הבה נפעל במקומם ונקיים הקפות למענם, לפחות באופן סמלי" (הרב לאו מתוך ספרו "אל תשלח ידך אל הנער"). מנקודה זו הלך ונפוץ המנהג בכל בארץ עד ליום זה.

כל יהודי פרטי וכל קהילה הם חלק מהשלם הגדול מאיתנו

בפעולה מנהיגותית זו טמן הרב פרנקל מסר יהודי של עוצמה שיהדהד גם לדורות הבאים - עם אחד אנחנו, וגם בשעה שאף אחד לא בא לעזרנו - אנחנו נהיה שם עבור יהודי אחר. אמנם בשנת 1942 לא נודע גודל הטרגדיה של השואה, אך גם תוך כדי המשבר והכאוס, הכרנו בכך שאנחנו חלק משלם הגדול מאיתנו - יהודי תל אביב הם חלק מהעם היהודי, ואנחנו נהיה שם לטובת היהודי האחר. במסר זה של אחדות וערבות הדדית יש מענה עמוק לתחושה הקשה "אף אחד לא בא לעזור". וכל העוצמה הזו באה לידי ביטוי במעשה פשוט - מנהג ההקפות השניות. אחת התרומות הכי יהודיות של תל אביבים ללוח השנה העברי.

מנהג ההקפות השניות מכריז - אנחנו עם אחד

שבעה באוקטובר הוא אירוע יהודי גלובלי, ולכן אנו זקוקים לחוסן יהודי גלובלי שיוציא אותנו מהמשבר, וגם את "היום שאחרי", שבו נתרגם כוחות שבנינו תוך התמודדות עם הקושי, למנועי שגשוג חדשים. אין לנו שליטה על כל מה שקורה לנו אבל יש לנו שליטה על הנרטיב. בחירה בעיצוב של הסיפור של הרגע הזה. הנרטיב של תקופת החיים "השבעה באוקטובר" יעוצב על ידי הדורות הבאים, אבל לנו יש אחריות להתחיל לזרוע את הזיכרון של הרגע בטווח הארוך, כך שייתן חוסן ומשמעות.

מנהג ההקפות השניות במקורו מכריז - אנחנו עם אחד, תמיד נהיה שם בשביל קהילה יהודית אחרת, במיוחד בשעה שאף אחד אחר לא. תוך התאמת האירוע לתקופה קשה זו בצניעות ומתינות, זהו המסר הנכון ביותר למוצאי שמחת תורה, שהפכה לצערנו גם למוצאי טבח השבעה באוקטובר.

נעמה קלר, חברת בורד במרכז קורת לציוויליזציה יהודית, מנהלת בית הספר ע"ש קורת ללימודי העם היהודי