דרמה לא קטנה נרשמה עם פסיקתו הבוקר (ג') של בג"ץ, כי על המדינה לגייס את בני הישיבות וכי עליה לעצור את מימון המוסדות החרדיים מאחר ולשני החלטות אלה אין תוקף חוקי. אך דווקא בסעיף האחרון של פסק הדין מתחבאת החלטה נוספת של בג"ץ, שהכריעה בעימות בין הממשלה והיועמ"שית בהרב מיארה בשאלת הייצוג הממשלתי בבג"ץ.
בג"ץ פסל את החלטת הממשלה בנוגע לייצוג עצמי
בפסק הדין כותבים השופטים כך: "בית המשפט הורה על בטלות החלטת הממשלה 'ייצוג נפרד לממשלה בעניין חוק הגיוס – מדיניות ממשלתית אחת', שביקשה לשנות את גבולות היתר הייצוג הנפרד שנתנה היועצת המשפטית לממשלה".
למה זה חשוב?
בג"ץ קובע למעשה כי כל ייצוג עצמי שתבקש הממשלה בדיונים עתידיים בחוק הגיוס, יחול עליה בלבד ולא על משרדי הממשלה או הגופים הרלוונטיים. לפני חודשיים, קיבלה הממשלה החלטה שקבעה כי הייצוג העצמי שלה בנושאי חוק הגיוס, יחול על כל המרכיבים של החוק וזאת בניגוד לעמדת היועמ"שית, עתה מבטל בג"ץ את ההחלטה.
בג"צ, צילום: צילום מסך
תקציר האירועים:
17.4.24 - קיבלה הממשלה החלטה (1711) לאמץ את עמדת ראש הממשלה ולבקש את אישור היועצת המשפטית לממשלה לייצוג נפרד בבג"ץ בעניין חוק הגיוס, ולקבוע מדיניות ממשלתית אחת.
החלטת הממשלה המקורית צילום: צילום מסך
21.4.24 - במענה לבקשה, שולח המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, מכתב מטעמה של בהרב מיהרה ובסעיף 4 של המכתב נקבע כי הייצוג העצמי שאושר לממשלה ניתן לעתירה המדוברת בלבד ובכל מקרה לא יחול על יתר הגופים ומשרדי הממשלה , אלא ייצג את עמדת הממשלה בלבד.
החלטת היועמ"שית בנוגע לייצוג עצמי צילום: צילום מסך
30.4.24 - בתגובה להחלטת היועמ"שית, מקבלת הממשלה החלטה נוספת (1724) בה היא מבטלת את אותו סעיף 4 וקובעת כי כל ייצוג עצמי בסוגיית הגיוס יכלול את כל הגופים הרלוונטים ולא יחול רק על הממשלה. בהסבר לכך נכתב כי "עמדה המובאת לפני בית המשפט חייבת להיות עמדה המייצגת מדיניות ממשלתית אחת".
החלטת הממשלה השנייה צילום: צילום מסך
20.6.24 - בג"ץ מבטל את החלטת הממשלה 1724 שקבעה כי ל ייצוג עצמי בסוגיית הגיוס יכלול את כל הגופים הרלוונטים ולא יחול רק על הממשלה.
פסיקת בג"ץ צילום: צילום מסך