40 שנה לקרב סולטן יעקוב: הזמר הסרוג ואביו מספרים על הנס הגדול

את הקרב הקשה של מבצע שלום הגליל אנחנו מכירים וזוכרים בעיקר בשל יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל - ששניים מהם נעדרים עד עצם היום הזה | "הקרב בו ניצלו חייו של אבא. כמה פעמים שלא שמעתי את הסיפור הזה, הוא נשאר נס ופלא", הסיפור של הרב דוד תורג'מן

חדשות כיפה 23/06/22 08:17 כד בסיון התשפב

40 שנה לקרב סולטן יעקוב: הזמר הסרוג ואביו מספרים על הנס הגדול
נעדרי קרב סולטן יעקוב, ארכיון, צילום: באדיבות המשפחות

40 שנה חלפו מאז קרב סולטאן יעקוּבּ - קרב השריון שנערך בלילה ובבוקרו של 11 ביוני 1982, כ' בסיוון ה'תשמ"ב, יומו השישי של מבצע שלום הגליל, מספר שעות בטרם הוכרזה הפסקת אש. בקרב לחם צה"ל מול הצבא הסורי על צומת דרכים מדרום לכפר סולטאן יעקוב, והוא הסתיים בנסיגת כוחות צה"ל. ניהול הקרב נחשב לאחד הכישלונות הגדולים של צה"ל במבצע, והוא זכור בעיקר בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים, ושלושת חיילי המילואים הנעדרים ששניים מהם, יהודה כץ וצבי פלדמן, נעדרים עד עצם היום הזה. גופתו של הנעדר השלישי, זכריה באומל, הוחזרה 37 שנים לאחר הקרב באפריל 2019.

הזמר הסרוג המצליח, עקיבא תורג'מן, שר אתמול בטקס מרגש במיוחד לציון 40 שנה לקרב, "הקרב בו ניצלו חייו של אבא. כמה פעמים שלא שמעתי את הסיפור הזה, הוא נשאר נס ופלא", כתב אמש (ד') עקיבא בחשבון הפייסבוק שלו, וחשף יחד עם אביו הרב דוד, את סיפור הנס מהקרב הקשה ההוא.

"נסענו בדממה לתוך לבנון"

"היינו חיילים בשירות 'הסדר', חודשיים לפני סיום השירות שלנו", סיפר תורג'מן האב. "את הפקודה להיכנס ללבנון קיבלנו ביום רביעי בצהריים, ביום הרביעי לפרוץ המלחמה. התפללנו מנחה יחד. תושבים מהאזור הביאו לנו פירות ועוגות. הרב הראשי לצה"ל נשא תפילה, ולאחר מכן פרצנו בריקוד 'שובו אליי ואשובה אליכם'. כך נכנסנו למלחמה".

עקיבא כתב כי כל פרט חרות בזיכרונו של אביו. "נסענו בדממה לתוך לבנון", שיחזר האב. "ביום חמישי בבוקר נתקלנו באש ארטילרית סורית כבדה. ביום חמישי בלילה קיבלנו פקודה לנוע במהירות לעבר כביש ביירות-דמשק. נתקלנו במארב סורי, והתפתח קרב מר וקשה, שלימים כוּנה 'קרב סולטאן יעקוּבּ'.

"נכנסנו לקרב עם שלושים טנקים ויצאנו עם שמונה. המחיר היה נורא: עשרים הרוגים בהם חבריי הטובים ביותר מספסל הישיבה, יותר משלושים פצועים, שני שבויים ושלושה נעדרים: זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן".

"הסורים ירו לעברנו בכל הכלים"

גם הטנק של דוד תורג'מן נפגע. לדבריו של עקיבא, אביו וארבעה מחבריו נמלטו מזירת התופת והסתתרו בין הסלעים. דוד המשיך ושיחזר: "הסורים ירו לעברנו בכל הכלים. לא היו לנו אפשרויות להגיב, ופשוט רצנו והסתתרנו. אפילו מים לא היו לנו. ביום שישי בבוקר, בין ריצות על הגבעות וניסיון לתפוס מחסה, פיזמתי לעצמי פסוקים מתפילות השבת"

דוד וחבריו התחבאו וחיכו לכוח חילוץ, ופתאום, מפקד הטנק זיהה חיילי צה"ל במרחק של כשניים-שלושה קילומטרים מהם, חיילים שמכוונים לעברם את הנשק במחשבה שמדובר בחיילים סורים. "פשטתי את הציצית שלי, קשרתי אותה לנשק והנפתי אותה למעלה, הסרתי גם את הקסדה, בתקווה שהחיילים יזהו את הכיפה הגדולה שעל ראשי. אלה היו רגעים שנדמו לנצח", אמר אביו של עקיבא. "ואז הבחין אחד החיילים שמהבגד הלבן יוצאים חוטים וצעק: 'הם כוחותינו!'. כך ניצלו חיינו. חזרנו מהקרב ישר לשבת שהיתה פרשת 'שלח' בחבר'ה ארגנו מניין מאולתר ובו העלו את אבא לתורה בהשגחה מדויקת בדיוק בעלייה שבה מופיעה בתורה מצוות ציצית".

השנה לכבוד ה-40 שנה, רכש דוד תורג'מן ציציות חדשות לכל הילדים והנכדים וביום ההצלה, כ' סיון כולם ברכו עליהן שהחיינו. "אני מעריץ אותך אבא היקר שלי!!", פירגן עקיבא בהתרגשות. "ואחרי הטקס הזה בו פגשתי לראשונה את עומק הסיפור של מה שעברתם אז בכלל... למרות ההתמודדות עם הפצע הפתוח הזה, הטראומה והמראות הקשים הקמת משפחה לתפארת ומפעל חיים עצום של תורה ורוח, אתה סמל לעוצמה של אמונה ובחירה בחיים!". 

יהודה כץ, הנעדר מקרב סולטן יעקב - ישיבת כרם ביבנה:

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר