דוח INSS האיומים על ישראל: איראן הגרעינית, הזירה הפלשתינית והזירה הפנימית

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) פרסם את הערכתם האסטרטגית לישראל ומדד האיומים 2022. לישראל שלושה איומים מרכזיים, כשהראשון הוא איראן: "פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני"

אלעד הומינר, חדשות כיפה 24/01/22 18:52 כב בשבט התשפב

האיומים על ישראל: איראן הגרעינית, הזירה הפלשתינית והזירה הפנימית
פרעות ברמלה ב"שומר החומות" | , צילום: Yossi Aloni/Flash90

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שבאוניברסיטת תל אביב פרסמו הערב (ב') את הערכתם האסטרטגית לישראל ומדד האיומים 2022. חוקרי המכון קובעים כי בפרוס 2022, מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל מאופיין בהעדר מיצוי עוצמותיה הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות כמענה לאתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה. 

החוקרים, בהובלת יו"ר הוועד המנהל של המכון, סר פרנק לאוי וראש המכון פרופסור מנואל טרכטנברג, הציגו את עיקרי ההערכה לנשיא המדינה יצחק הרצוג את ההערכה באירוע שנערך במשכן הנשיא בירושלים.

הנשיא הרצוג והפרופסור טרכטנברג

הנשיא הרצוג והפרופסור טרכטנברג | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

מדרג האיומים - שלושת האיומים המרכזיים על ישראל לשנת 2022

בשונה ממדרג האיומים של השנים הקודמות, חוקרי המכון זיהו כי בשנת 2022 שלושת האיומים המרכזיים המצוינים מטה, שווים ברמת חומרתם וכי האתגר העיקרי הוא התמודדות משולבת של ישראל עם שלושת האיומים גם יחד.

הגרעין האיראני

איראן מציבה את האיום החיצוני החמור ביותר על ישראל, לדברי החוקרים. בראש ובראשונה בחתירתה ליכולת גרעין צבאית. זאת, כשברקע קושי ישראלי מובנה להתמודד לבדה עם מכלול האתגרים שהתנהלות איראן מציבה בפניה ובנוסף צורך גובר בהעמקת התאום והיחסים המיוחדים עם ארצות הברית - בין אם יושג בין איראן למעצמות הסכם בנושא הגרעין ובין אם לאו.

בנוסף, איראן דבקה בחתרנות בזירה האזורית ובכלל זאת במאמץ ליצור איום באש היקפית על ישראל, במיוחד באמצעות קידום הפרויקט לייצור טילים מדויקים עבור חיזבאללה בלבנון ושלוחיה בסוריה. מלבד אלפי טילים ורקטות מציידת איראן את שלוחיה באלפי כלי טייס תוקפים בלתי מאוישים (כטב"ם), בעלי טווחי פעולה המאפשרים חדירה לשמי ישראל מכל הזירות.  


(גנץ על הגרעין האיראני, ארכיון)

התקדמות תכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני - אם יחליט המשטר בטהרן לעשות כן. מבחינת איראן, התקדמותה זו מגבירה פיתוי לא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקאי יש יכולת או רצון לספק לה. כמו כן, גברו הביטחון והנכונות של איראן לתקוף את אויביה באמצעות שלוחיה. 

ישראל מצידה מצויה במבוכה אסטרטגית מול סוגיית הגרעין האיראני. התרחישים השונים האפשריים בהקשר הדיאלוג המתנהל בין איראן למעצמות, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינתה. ואולם, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית.

הזירה הפלשתינית

זירה זו לדברי החוקרים, אינה זירה משנית שניתן להכילה בתעתועי שווא של "צמצום הסכסוך". עובדה זו התבהרה בשנה החולפת במהלך סבב העימות בין ישראל לחמאס - מבצע "שומר החומות". היעדר פתרון לסכסוך הישראלי-פלשתיני מציב בפני ישראל איום חמור על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה הבינלאומית.


(רמלה ב"שומר החומות")

המצב הביטחוני ביהודה ושומרון על סף רתיחה בשל היחלשות הרשות הפלשתינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה. אמנם המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל והשב"כ וכן התאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות. אולם הרשות נחלשת ועלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון "המדינה האחת".

בזירה הבינלאומית, כך על פי החוקרים, גוברת הביקורת כלפי ישראל, הפועלת למעשה לסיכול הסיכוי ליישם את פתרון "שתי מדינות לשני עמים", ומתעצמת הסכנה למהלכים משפטיים נגדה ולהגדרתה כ"מדינת אפרטהייד". מול רצועת עזה, ישראל ניצבת כיום בפני אותה דילמה מורכבת וארוכת שנים: הצורך במענה דחוף למצב ההומניטרי באזור ובה בעת למנוע הסלמה ביטחונית, לקדם את השבת השבויים והנעדרים שבידי חמאס, וגם למנוע את התחזקות שלטון חמאס והתעצמותו הצבאית. 

הזירה הפנימית 

בישראל, טוען המחקר, מסתמן איום חברתי חמור במיוחד לנוכח הקיטוב, השסעים, המתחים וההקצנה (הרעיונית, המילולית והפיזית), ובנוסף השחיקה הנרשמת באמון במוסדות השלטון. כל זאת, כשברקע ניכרים פערים במוכנות לתרחישי מלחמה רב-זירתית ורבת נפגעים ולאירועי אלימות בין יהודים לערבים.

זירה זו מאתגרת במיוחד עקב חולשת משטרת ישראל והתפתחות מובלעות נעדרות שליטה, ובפרט בשל היעדר מנגנונים ברמה הלאומית לטיפול אינטגרטיבי במכלול הסוגיות. ההשלכות של חולשות אלו פוגעות במענה לאתגרי הביטחון הלאומי האחרים.

הרצוג: "מתבהרת ההבנה האזורית שהעתיד של המזרח התיכון הוא עתיד של שותפות"

עם תום הסקירה התייחס הנשיא לדו"ח, ואמר: "הדוח השנתי שלכם משקף סכנות ואיומים, אבל גם מסמן הזדמנויות ופתחי תקווה".

עוד אמר הנשיא: "בעת הנוכחית מתבהרת ההבנה האזורית שהעתיד של המזרח התיכון הוא עתיד של שותפות. למול האיום האיראני וגרורותיו המסוכנות באזור עלינו לשתף פעולה עם ידידינו. לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען תושבי המזרח התיכון כולם. זהו אינטרס אזורי מהמעלה הראשונה".

"ביטחונה של מדינת ישראל כרוך באופן הדוק בחוסן הלאומי שלה, ביכולת שלנו להתמודד עם חילוקי הדעות העמוקים ביותר, בלי לוותר על האמונה שלנו בעצמנו. בכוחנו לחיות יחד ולפעול כעם אחד. הגישור על השסעים, גם אלה הפוליטיים הוא אולי הצעד החשוב ביותר בשמירה על ביטחונה, יציבותה ושגשוגה של מדינת ישראל".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר