דו"ח ממשלתי חושף: אלה העיריות שמסתירות מידע מהתושבים

היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים חושפת בדו"ח מיוחד את יחס הרשויות המקומיות לבקשות חופש מידע שמתקבל אצלם | המצטיינות: ראש העין, אשדוד ועכו, המאכזבות: נס ציונה, והרצליה

ישי אלמקייס, חדשות כיפה 27/12/21 10:34 כג בטבת התשפב

דו"ח ממשלתי חושף: אלה העיריות שמסתירות מידע מהתושבים
עיריית תל אביב-יפו, מגיבים לבקשות חופש מידע?, צילום: Gili Yaari / Flash 90

היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ואגף אסטרטגיה במשרד הפנים פרסמו אמש (א') דו"ח הסוקר את יישום החוק בשלטון המקומי. הדו"ח מתבסס על דיווחים של כ-77 אחוזים מהרשויות המקומיות אשר הגישו דיווח ממונה על חופש המידע. יש לציין שחלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה חופש מידע, בהן העיריות בית שאן, בני ברק, גבעת שמואל, יבנה, מודיעין עלית, נוף הגליל, נשר, נתיבות, נתניה, קלנסואה, רמלה ושפרעם.

בשנה שחלפה הוגשו לרשויות המקומיות כ-7,100 בקשות למידע, עליה של כ-13% לעומת השנה הקודמת. הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: תל אביב  וירושלים עם 552 ו-529 בהתאמה וראשון לציון עם 524. שם הייתה העלייה הגדולה ביותר במספר הבקשות, עליה של כ-120% במספר הבקשות שהוגשו. 

העיריות שדחו את האחוז הגבוה ביותר של בקשות חופש מידע הן נס ציונה (29%), גבעתיים (24%) והרצליה (17%). הרשויות שענו בחיוב על האחוז הגדול ביותר של הבקשות הן עכו (96%), אשדוד (95%), ראש העין (93%) וכפר סבא (92%).

הסיבות לדחיית הבקשות: פגיעה בפרטיות וקושי במציאת המידע

מספר הבקשות שהוגשו לשלטון המקומי עדיין קטן בהשוואה לשלטון המרכזי: בשנת 2020 הוגשו למשרדי הממשלה ויחידות הסמך 13,390 בקשות חופש מידע, כמעט כפול ממספר הבקשות שהוגשו לרשויות המקומיות.

רוב הבקשות (כ-72.7%) הוגשו לעיריות, השאר למועצות מקומיות (15.6%) ומועצות אזוריות (11.7%). כ-80% מהבקשות נענות באופן מלא והמידע נמסר וכ- 72% אחוזים מהבקשות נענות תוך 30 ימים בלבד.

32% מהבקשות שסורבו נדחו בעקבות אי יכולת לאתר את המידע המבוקש ברשות. הסיבה לדחיית 22% מהבקשות היא משום פגיעה בפרטיות. 248 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות, לעומת 153 עתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה. רוב העתירות הוגשו בגין עילה של אי מתן מענה, ומרביתן הוגשו במחוז צפון. 

כמעט חצי מיליון שקל ב-2020

במהלך שנת 2020 ניתנו 204 פסקי דין, במסגרתם נפסקו נגד הרשויות המקומיות 444,250 שקל. לשם השוואה, בנוגע לממשלה ניתנו 123 פסקי דין, במסגרתם נפסקו נגד הממשלה 296,300 שקלים.

בין הרשויות הגדולות (מעל 50 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן: עיריית ראש העין (93%), עיריית גבעתיים (88%) ועיריית חיפה (77%).

עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, במשרד המשפטים אמר כי, "שקיפות היא ערובה למשטר דמוקרטי חי, בועט ומתפקד - לא רק ברמה הארצית אלא גם ברמה המקומית. אני קורא לתושבי הרשויות המקומיות לעשות שימוש בזכות למידע ולוודא שהרשות המקומית מבצעת את עבודתה בנאמנות וביעילות".

ליאור שחר, מנהל אגף אסטרטגיה, משרד הפנים הוסיף כי "משרד פנים קבע  כייעוד המשרד לפעול לשיפור איכות חיי התושב, נושא חוק חופש המידע ומידת יישומו ברשויות המקומיות קשור בקשר הדוק עם שיפור איכות חיי התושב, לכן אנו נמשיך לפעול בכוחות משותפים עם היחידה הממשלתית לחופש המידע שבמשרד המשפטים גם בשנה הקרובה כדי לשפר את השירות בתחום זה ברשויות המקומיות".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר