איומים מצד אבו מאזן בהליכה לאו"ם, סירוב מצד נתניהו לשחרר אסירים, יידוי אבנים ביהודה ושומרון וקסאמים מעזה לא עוצרים מקבוצה של יהודים וערבים להיפגש בחודשים האחרונים כחלק מניסיון, נואש כמעט, ליצור דו קיום בדרך עוקפת המסלול המדיני.
"אנחנו קונים איתם ברמי לוי, נוסעים לידם ברכב וגרים קרוב אבל בפועל כמעט אף אחד מאיתנו לא מכיר אותם באמת", מספר שלמה, תושב גוש עציון ל'כיפה' לקראת מפגש של כעשרים וחמש משפחות אשר ייפגשו מחר (ו') בצומת גוש עציון. "רציתי לפגוש את השכנים שלי, בלי פוליטיקה, בלי מצלמות ולא דרך מסך הטלוויזיה. פשוט להכיר ולהוריד את הפחדים".
קבוצת ארץ שלום מגוש עציון ידועה כבר שנים כילד החתרני של הציונות הדתית. הרב מנחם פרומן זצ"ל נפגש בעבר עם מנהיגי החמאס ויצר לא מעט רעש ומהומה כשקרא לנסות להגיע לשלום מהכיוון הדתי. ממשיכי דרכו מנסים כעת ליצור דו קיום ללא הסכמי שלום ומילים גבוהות. פשוט להכיר.
"שלום בשביל הפלסטינים זה לא לדבר אלא לחיות ושלום בשביל הישראלים זה לא רק להגן על המדינה ולהגביהה את החומות", מספר עלי, תושב אחד הכפרים באזור גוש עציון. "צריך להגיע לביטחון ושלום ממקום של הבנה שזכויות בני האדם נמצאים בהרמוניה".
גם הערבים וגם היהודים אשר יפגשו מחר (ו') לא מכחישות את העובדה שיש הרבה מאוד כעס ומועקה בין הצדדים אך יחד עם זאת מאמינים כי בדרך של שיח ניתן להגיע להבנות שלא ניתן להגיע אליהן דרך התקשורת.
שלמה: "הקהילות בגוש עציון יושבות על הקרקע הרבה מאוד זמן וצריך לתת מקום לאנשים לא קיצונים לדבר. אנחנו שומעים על תג מחיר ויידוי אבנים והרעיון הוא לתת לאנשים שלא מלאים שנאה מקום להיפגש. אנשים שמבינים שלא יזרקו את היהודים לים או שהפלסטינים יעלמו באורח פלא. צריך להגיע למסקנה שאפשר לבנות אמון ולקדם את המילה ההזויה 'שלום'. שלום זה בין היתר השם של הקב"ה וצריך להאמין שאפשר להגיע למצב כזה".
"אנחנו לא חיות, לא נולדנו להיות קורבנות או רוצחים אלא נולדנו כבני אדם", אומר עלי. "מה שרואים בטלוויזיה ושומעים מהצד השני מייצר שנאה, תוקפנות וכעס. יש חוסר הבנה ורצון שלא להבין. כשמגיעים למצב של הבנה צריך גם לקחת אחריות ואנשים לא מעיזים לקחת אחריות. הם מעדיפים לחיות בבועה".
שלמה מספר שהמפגשים לא נובעים מגישה פוליטית אלא מרצון כנה להכיר אחד את השני. "אין לנו הגדרה פוליטית. אחד יגיד שצריך לספח את כל יש"ע, השני יגיד שצריך לפנות. אנחנו לא נוגעים בפוליטיקה אלא מגיעים ממקום של דת והכרת השכנים. יש הרבה כעס באדמה הזו והרבה סיבות לכעוס אבל אני אדם דתי ואומרים שאין כעס בעם ישראל. אני לא יודע לאן המפגשים הללו יובילו אבל אנחנו מנסים להגיע לשיתוף פעולה והבנה. אם ילד ערבי אחד יצליח להתחבר לרעיון עשינו את שלנו".
עלי מצידו מאמין שניתן לאט לאט להגיע להבנות שיקלו על דו הקיום באזור הנפיץ. "נכון שאנחנו לא מסכימים על כל דבר אבל חוסר הסכם שלום גורם לנו ליפול לקונפליקט שגרוע מהעמדות עצמן. אנחנו רוצים לייצר מצב של הבנה שמתוכה ניתן יהיה לדון ולהגיע למסקנות. זה לא יקרה כל עוד אנחנו לא מדברים ולא מכירים. יש פחד להיפגש ולהכיר וצריך לשבור את הסטיגמות הללו.
אתם לא חיים קצת באשליות? קבוצה קטנה שמנסה לשנות את העולם?
"אני מאמין שהדבר אפשרי. כדי לבנות גשר לא צריך מיליון בני אדם אלא קבוצה קטנה שמאמינה ושיש להם אסטרטגיה וחזון. אם נתחיל זה יעבוד. נכון שמדובר בשינוי של עמדות והיסטוריה ויש כמות של דם רע שצריך שנים כדי לטפל בה אבל ההיסטוריה והמציאות מוכיחות שהדרך הקיימת לא עובדת. שלום זה לא להיות שמאלני, זה להיות נגד האלימות. שלום זה להיות מעורב במערכת של חיינו, לקבל אותו ולתמוך בו. לחיות איתו".