פיצול אידיאולוגי

מחקר חדש העוסק בציבור הדתי חושף הבדלים משמעותיים בקרב הקבוצות השונות. האם ניתן לגשר על הפערים?

חדשות כיפה אפרת רוט-הלוי 28/06/09 00:00 ו בתמוז התשסט

פיצול אידיאולוגי
יחצ, צילום: יחצ

כ98% מהציבור התורני לאומי רואה בשוויון מגדרי בבית הכנסת תופעה שלילית עד שלילית מאוד, זאת בעוד ש60% מאנשי האורתודוקסיה המודרנית רואים בכך תופעה חיובית ביותר.

ממצא זה הוא רק חלק קטן מדיון רחב ומקיף שהתקיים במכללת חמדת הדרום שבנגב, במסגרת כנס בנושא: "הפיצול האידיאולוגי ומשבר המנהיגות בציונות הדתית".

סוגיות חברתיות ומגדריות

הפיצול האידיאולוגי הקיים בחברה הדתית לאומית מתגלה בפער ההשקפתי הגדול הקיים בתוך הציבור הדתי לאומי בנוגע לסוגיות חברתיות רבות.

החלוקה המגזרית הפנימית מעידה כי כ47% מהציבור הדתי לאומי רואה באופן שלילי עד שלילי ביותר לימוד תורה וגמרא בקרב נשים, בעוד ש95% מהציבור האורתודוקסי המודרני ראה בכך תופעה חיובית עד חיובית מאוד.

בנוסף, 72% מהציבור האורתודוקסי מודרני מסכים לכך שדתיים בעלי נטייה חד מינית יהיו חלק מהקהילה שלו כל עוד אינם מבטאים את זהותם המינית ברבים. 54% מהציבור התורני לאומי מתנגד לכך.


ההבדלים העצומים באים לידי ביטוי גם בסוגיית השפעתם של רבנים ומעורבותם בפוליטיקה. לרובו המוחלט של הציבור הדתי לאומי חשוב מאוד שנציגיו הפוליטיים יהיו כפופים לסמכות רבנית. הציבור הדתי בורגני חצוי בעמדותיו בנושא והציבור האורתודוקסי מודרני מתנגד לכך.


עד כמה חשוב לך שנציגי הפוליטיים יהיו כפופים לסמכות רבנית


החלוקה הפוליטית של הציבור הדתי לאומי

בדומה להבדלים העצומים הקיימים בעניין השקפות חברתיות, הפער הפוליטי בתוך החברה הדתית לאומית גדול אף הוא. על פי הממצאים עולה כי כ 88% מהציבור התורני לאומי מוגדר פוליטית כ"ימין קשה" בעוד רוב הציבור הבורגני הדתי מוגדר כ"ימין רך". האורתודוקסיה המודרנית משתייכת ברובה ל"מרכז" הפוליטי. כלומר, בניגוד לתפיסה כי הציבור הדתי לאומי כולו משתייך לאותו זרם פוליטי כללי, קיימים תתי זרמים המפצלים את ההשתייכות הפוליטית של הציבור.

השתלבות או בידול

מהם תפקידיה של הציונות הדתית היום? האם ישנה אפשרות לדיאלוג חדש עם החברה הישראלית?

על פי הממצאים עולה כי חלקו של הציבור התורני לאומי דוגל בפתרונות של התבדלות מהחברה החילונית, ציבור זה מזוהה בעיקר עם נוער הגבעות. בעוד שחלקו האחר תומך ב"הובלה מתבדלת" כלומר- הובלה של הציבור האמוני על ידי יצירת מערכות אלטרנטיביות. זאת לעומת האורתודוקסיה המודרנית הדוגלת בהשתלבות ביקורתית. כלומר תביעה לשינוי ערכים בציונות הדתית בדגש על ניכוס מוגבר של ערכים חילוניים- ליברליים והפניית ביקורת כלפי פנים.תנועה זו מזוהה בעיקר עם ארגון "נאמני תורה ועבודה" ו"הציונות הדתית הריאלית".

"הציונות הדתית נמצאת בצומת קריטית" טוען תת אלוף (במיל.) אפי איתם בתגובה לממצאים. "האם הציונות ומדינת ישראל היא חלום ושברו? או האם היא תהיה חלום ופשרו? הציונות הדתית צריכה לעורר מחדש את תחושת ההתפעלות וההשתאות ".