מכה לסטודנטיות הדתיות: אוניברסיטות יוכלו לאסור הכנסת תינוקות לשיעורים

לא מעט סטודנטיות דתיות מגיעות עם ילדיהם לשיעורים, אך המועצה להשכלה גבוהה מבהירה כי מותר לאסור על כניסת תינוקות להרצאות. "הכנסת פעוטות לשיעורים, הוא פגיעה אפשרית במהלך התקין של השיעור"

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 12/08/15 09:39 כז באב התשעה

מכה לסטודנטיות הדתיות: אוניברסיטות יוכלו לאסור הכנסת תינוקות לשיעורים
Shutterstock, צילום: Shutterstock

לא מעט סטודנטיות דתיות מגיעות לאוניברסיטה או למכללה עם ילדיהם הקטנים ונכנסות עמם לשיעורים, אך נראה כי לפחות בחלק מהמוסדות התופעה הזו מגיעה לקיצה.

המועצה להשכלה גבוהה הבהירה לאחרונה כי לא תתערב בהחלטות של מוסדות שלא להתיר כניסת תינוקות לשיעורים, כך מתפרסם הבוקר (ד') באתר הארץ.

בתשובה לפניית שדולת הנשים בכנסת, בעקבות פניית סטודנטית בסמינר הקיבוצים שבחסות תקנון המוסד נאסר עליה להכניס את בנה התינוק לשיעורים, חודש וחצי לאחר לידתו, הבהירו במל"ג כי לא יתערבו בהחלטת המוסדות.

עו"ד נדב שמיר, סגן היועץ המשפטי של המל"ג, השיב לפנייה והבהיר כי ״לעמדתנו אין כל בסיס לטענת האפליה במקרה זה. אפליה אסורה היא כזו שמעניקה לפרט מסוים יתרון או חיסרון יחסי, מבלי שתהיה לכך הצדקה עניינית. כפי שהובהר לנו על ידי מכללת סמינר הקיבוצים, הטעם להנחיה האוסרת על סטודנטיות אמהות (או סטודנטים אבות) הכנסת פעוטות לשיעורים, הוא פגיעה אפשרית במהלך התקין של השיעור והסחת דעת המרצה והסטודנטים. בעינינו טעם זה מוצדק וענייני, ומכאן שאין יסוד לטענה כי הנחיה כזו נגועה באפליה כלשהי״.

״ההנחיה אינה אוסרת כניסה של הסטודנטית או הסטודנט עצמם לשיעור, אלא על הכנסת הפעוט, וגם מטעם זה טענת האפליה אינה רלוונטית, שכן למעשה דומה הדבר להנחיה האוסרת הפרעה למהלך השיעור״, הבהיר שמיר.

״לגופו של עניין", הוא מוסיף, "במובחן מהנושאים המפורטים לעיל ויתר ההתאמות המוסדרות בכללים, שאינן באות על חשבון אחרים, לנוכחות של פעוטות בשיעור עשויה להיות, כאמור, השלכה על כלל הסטודנטים ועל איכות הלמידה בכיתה. בהקשר זה יש לזכור כי מוסדות להשכלה גבוהה נועדו לעסוק בהשכלה גבוהה, לרבות הוראה, מחקר ומדע, ותפקידה של המל"ג הוא בראש ובראשונה לקדם יעדים אלה".

״אנו סבורים כי אין מקום להתערבות המל"ג בסוגית הנוכחות עם פעוטות בשיעורים ולקביעת הוראה מחייבת בנושא, אלא יש להשאירה לשיקול דעתו הבלעדי של כל מוסד ומוסד״, מסכם שמיר.