במאמרו "הרב יגאל, תתנצל" בטוח נחמן רוזנברג שהסיבה היחידה שהרב יגאל לוינשטיין לא מתנצל על דבריו היא הקושי להודות בטעות ולבקש סליחה, ולכן הוא מאריך להטיף לו מוסר על החשיבות הגדולה של היכולת לומר: 'טעיתי, סליחה'. אך מדוע זה כל כך ברור? הרי כל מי שרואה את הנאום של הרב יגאל (ולא רק את הציטוטים החלקיים)- שם לב שהוא הכין את דבריו בקפידה, אז למה לא לחשוב ביושר שזו לא היתה פליטת פה רגעית, אלא זו דעתו באמת?
הרי כל אדם עם אינטלגנציה שרואה את הדברים בעצמם בלי כל הבליץ התקשורתי שמסביב יכול להבין בקלות שהרב יגאל לא כינה "סוטים" את כל בעלי המשיכה החד מינית, אלא את הקהילה הלהט"בית ה"גאה", המחצינה בפרהסיא ובגאווה את נטייתה הלא טבעית. (אם כי אני מניח שאם הייתה קבוצה שהייתה מחצינה באופן כזה את הקשר המיני אפילו בין איש לאשתו- הרב יגאל היה מתייחס גם אליה כך, ובצדק). והרי רק לפני שלושים שנה היתה דעתו זו של הרב יגאל, כולל הביטוי החריף "סוטים"- קונצנזוס בחברה הישראלית, גם החילונית, כפי שהרב יגאל עצמו סיפר באותו נאום שאלו התפיסות עליהן גדל כנער חילוני באילת, אז למה אי אפשר לקבל שהוא פשוט נשאר באותן הדעות שפעם כולם חשבו, ולא נרמס במכבש רב העוצמה של הקהילה הלהט"בית ותומכיה?
אין זאת אלא שנחמן רוזנברג בטוח שאם הוא ועוד רבים חושבים שהרב יגאל טעה- אי אפשר בכלל לחשוב אחרת, ולא יתכן שהרב יגאל לא מבין את זה, רק לא נעים לו לומר 'טעיתי'. וזה מלמד אותנו שבדברים מסוימים גם הנאורים הפלורליסטים והפתוחים בטוחים שכל האמת נמצאת בכיס שלהם, וכל ההבדל בינם לבין אנשי ה"קו" החשוכים הוא רק בשאלה מהן האמיתות המוחלטות שאין לחלוק עליהן.
ואסיים בסיפור אישי שיבהיר האם הרב יגאל זקוק להטפת המוסר של נחמן רוזנברג. לפני כמעט 11 שנים לימדתי במכינה בעלי. היה זה בימים שלאחר העקירה מגוש קטיף, ובישיבת ר"מים התעורר בינינו ויכוח חינוכי על דרך ההתייחסות להתנתקות אל מול התלמידים. במהלך הוויכוח הייתי נסער מאד וצעקתי על הרב יגאל, עד שמרוב כעס יצאתי מהישיבה בטריקת דלת. הגעתי לביתי סוער ונבוך מאד- זו ודאי לא התנהגות מקובלת, לצעוק כך על ראש המכינה. עוד אני מתלבט מה עלי לעשות כעת- הרב יגאל מתקשר ומבקש לבוא לביתי. הוא בא, ובמשך שעה שלמה דיבר איתי בנחת והסביר לי את נקודות מבטנו השונות, ולא סיים אלא כשהיה בטוח שהצליח לפייס אותי לחלוטין, אחרי שאני, ר"מ חדש וצעיר, צעקתי עליו וטרקתי את הדלת בפני כל הר"מים. זהו האיש- גיבור חיל וטהור לבב.