כמעט מחצית מהמועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון הם סרוגים

פורסמה רשימת המועמדים הסופית למירוץ אחר ארבעת משרות שופטי העליון שיתפנו בקרוב. 13 מתוך 28 המועמדים והמועמדות הסופיים, משתייכים, או השתייכו בעבר, לציונות הדתית. 5 מהם למדו בישיבת הר עציון שבגוש עציון ו- 3 למדו בישיבה התיכונית נתיב מאיר.

בשבוע שעבר,פורסם דבר המתיחות בין שרת המשפטים איילת שקד, לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור. הרקע למתיחות, הוא הצעת חוק שמעודדת השרה שקד, לפיה שופט עליון בוועדה יוכל להיבחר ברוב רגיל ולא ברוב מיוחס וכך תתיתר הווטו של שופי העליון החברים בוועדה. במהלך 2017 יפרשו לגמלאות ארבעה שופטים, ביניהם השופטת נאור עצמה, ומבין 28 המועמדים יכנסו ארבעה במקומם. מי הם 13 המועמדים שבאים מהמגזר? מיד תגלו

(צילום: Yonatan Sindel, פלאש 90)

פרופ' גדעון (גידי) ספיר

פרופ' ספיר למד בישיבת הר עציון, בצה"ל שירת כקצין בחיל רגלים. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן, והתמחה אצל דליה דורנר. סיים תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן והוא מוסמך לרבנות.

פרופ' גדעון ספיר מתגורר בגוש עציון עם משפחתו הוא כנראה אחד המועמדים המועדפים על השרה שקד, מכיוון שהוא נחשב לאחד מגדולי המתנגדים באקדמיה לאקטיביזם של העליון. ב-2010 פרסם ספיר את ספרו "המהפכה החוקתית", שבו תקף את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. כך הוא כתב בספרו: "מ-1992 ועד היום בית המשפט העליון איבד גובה ונכנס לסחרור, ולא בגלל ששופטיו מגינים על המיעוטים, אלא בגלל שבג"ץ הפך להיות שחקן מהשורה במשחק הפוליטי-האידיאולוגי בישראל".

השופטת תמר בזק-רפפורט

השופטת בזק-רפפורט (50) למדה בתיכון לבנות "חורב" ירושלים. עשתה שירות לאומי במשך שנתיים ובסוף שנות ה- 80 סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. את התמחותה עשתה בבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר 18 שנה כעורכת דין, התמנתה בזק-רפפורט, בשנת 2009, לשופטת בית משפט המחוזי בירושלים.

השופטת בזק-רפפורט, מכהנת גם כמ"מ אב בית הדין לחוזים אחידים והייתה מועמדת, בשנת 2005, לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים.

כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן

דוד האן, בנו של מזכיר המפד"ל ומזכיר הכנסת לשעבר, אריה האן. נולד בתל אביב. בילדותו היה חניך בתנועת בני עקיבא ולמד בישיבת נתיב מאיר בירושלים. בצה"ל שירת כקצין ב- 8200 והשתחרר לאחר שמונה שנים. ב-1993 סיים לימודי תואר ראשון במשפטים בהצטיינות יתרה באוניברסיטת בר-אילן. הוא התמחה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך, ובמשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'. בתום ההתמחות סיים תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת ניו יורק. בשובו לישראל השתלב בסגל אוניברסיטת בר-אילן, ב-2002 מונה למנהל תוכנית הלימודים לתואר שני לרואי חשבון ועורכי דין באוניברסיטה.

האן משמש ככנס הנכסים הרשמי ונחשב חוקר חלוץ בישראל בתחום חדלות פירעון. הוא חיבר את הספר "דיני חדלות פירעון" ומחברם של מאמרים רבים בישראל ובחו"ל בתחומי התמחותו. מתגורר באורנית, נשוי ואב ל-5 ילדים.

עו"ד אסף פוזנר

עו"ד אסף פוזנר הוא שותף בכיר במשרד קמחי, פלד, פוזנר, שילה ושות' ומומחה במשפט אזרחי ובעיקר ברשלנות רפואית וקניין. בעבר הצהיר שהוא אינו רואה סיבה לא להתמנות באופן ישיר לעליון, גם מבלי לעבור בתחנות ביניים בתוך מערכת המשפט.

פוזנר, עלה לישראל מאנגליה בגיל חמש והוא מרצה באוניברסיטה העברית מזה כשלושים שנה. את התואר במשפטים סיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית. הוא התמחה בעליון אצל השופט מנחם אלון וכן במשרד של עו"ד יעקב רובין. הוא אחד ממבקריה החריפים של תופעת תשלום דמי שתיקה למתלוננות על הטרדה מינית. בראיון לדה מארקר אמר בעבר כי "שופט צריך יושרה. שופט שמנסה לתמרן אנשים להסכמי פשרה כדי שלא יצטרך לדון בתיק הוא לא שופט טוב".

פרופ' אביעד הכהן

הכהן (54) הוא בנם של חבר הכנסת לשעבר הרב מנחם הכהן, רב תנועת מושבי העובדים בישראל ורבה הראשי של רומניה, וההיסטוריונית פרופ' דבורה הכהן. הוא למד בישיבת נתיב מאיר, בישיבת הר עציון ובישיבת הכותל ושירת בצבא במסלול הסדר. את ההתמחות עשה הכהן אצל השופטים, פרופ' מנחם אלון ומישאל חשין, שהפכו לימים למשנה לנשיא העליון. בשנת 1996 החל הכהן להרצות במכללת "שערי משפט".

הכהן הוא פרופסור למשפטים ודיקן בית הספר למשפטים ומרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. עבודתו המדעית מתמקדת בחקר המשפט העברי, משפט זכויות האדם, דיני תקשורת, חקר התלמוד הירושלמי וספרות השו"ת. בנוסף לכך, כותב הכהן טור פרשנות משפטית ב-"ישראל היום". במקביל לעבודתו, הוא ייסד את "מוזאיקה", המרכז לחקר דת, חברה ומדינה.

(צילום: יחצ)

השופטת יעל וילנר

השופטת וילנר למדה בתיכון חורב בירושלים ושירתה שירות לאומי בקרית שמונה. בתחילת שנות ה-80 סיימה לימודי משפטים באונ' העברית, כשבמהלך הלימודים שימשה כעוזרת פרלמנטרית. וילנר התמחתה אצל השופטת לשעבר דורית בייניש עד שהוסמכה בעו"ד. לאחר כ- 15 שנה מונתה, בשנת 1998, לכהונת שופטת בבית המשפט השלום בחיפה.

החל מ- 2006 היא משמשת כשופטת בבית המשפט המחוזי בחיפה. השופטת וילנר נחשבת כשופטת יעילה ובעלת מזג שיפוטי. בנוסף לכך, היא מיודדת עם שופט העליון, יצחק עמית.

השופט דוד מינץ

השופט מינץ (57) למד בישיבה התיכונית מדרשיית נעם בפרדס חנה, ולאחר מכן בישיבת הר עציון. בצבא שירת כקצין בחיל השריון עד שנת 1982. לאחר שיחרורו למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כשבמהלך לימודיו, שימש כעוזר מחקר לפרופ' אליאב שוחטמן ולפרופ' ברכיהו ליפשיץ באוניברסיטה העברית בירושלים. את התמחותו עשה אצל השופט יהודה וייס, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

בשנת 1987 החל לעבוד כעורך דין, בתחילה כשכיר ובהמשך כשותף במשרד עורכי-דין, במקביל החל באותה שנה ללמוד הסמכה לרבנות במכון אריאל בירושלים. בשנת 1998 מונה לכהן כשופט בית משפט השלום בירושלים. בשנת 2008 סיים בהצטיינות תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שלוש שנים לאחר מכן, מונה לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים. מינץ נשוי ואב לילדים ומתגורר ביישוב דולב.

פרופ' יפעת ביטון

ביטון (45) נולדה בקריית מלאכי להורים שעלו ממרוקו. היא למדה בחטיבת הביניים בבית הספר האזורי שבקיבוץ חפץ חיים וכשהייתה בת 15 עברה, עם משפחתה, להתגורר בבית אל. את השכלתה התיכונית רכשה במדרשיית עמליה לבנות בירושלים. היאשירתה בצה"ל כקצינת תנאי שירות בלשכת הגיוס בירושלים וכמדריכה בקורס קצינות שלישות.

עד שנת 2004 למדה לתואר ראשון, שני ושלישי במשפטים באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בדיני הנזיקין המסורתיים, תוך הצגת מערכת הפיצויים הנזיקית כבלתי-שוויונית כלפי נשים, במיוחד נשים השייכות לאוכלוסיות מוחלשות בחברה, כגון נשים מזרחיות, ערביות ואתיופיות. בשנת 2009 השלימה בהצטיינות יתירה תואר שני נוסף במשפטים באוניברסיטת ייל שבארצות הברית.

פרופ' ביטון, היא אחת המועמדות המפתיעות ברשימה מכיוון שהיא בין הצעירות. היא מועמדת שלשכת עורכי הדין בחרה לקדם. ביטון היא חוקרת מובילה בתחום ביקורת המשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטית-חברתית, ממייסדות מרכז תמורה ויו"ר המרכז, פרופסור בבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס של המסלול האקדמי המכללה למינהל.

השופט אשר קולה

השופט קולה (62) למד בנתיב מאיר ושירת 4 שנים בצה"ל. בתחילת שנות ה-80 סיים את לימודי ההסמכה לרבנות. כעבור עשור סיים לימודי תואר ראשון במשפטים באונ' בר-אילן והחל להתמחות במשרד עו"ד. בשנות ה- 90 עבד כשותף המשרד עורכי דין ובשנת 2004 החל לכהן כשופט בית משפט שלום במחוז צפון.

החל משנת 2008, מכהן השופט קולה כשופט בית המשפט המחוזי בנצרת

השופט מנחם פינקלשטיין

מנחם פינקלשטיין (65) הוא שופט בביהמ"ש המחוזי מרכז. פינקלשטיין עשה קריירה משפטית ארוכה בצבא ושימש הפרקליט הצבאי הראשי בתחילת שנות ה-2000. הוא השתחרר בדרגת אלוף ובשנת 2005 מונה לשופט בביהמ"ש המחוזי בחיפה ובהמשך עבר לביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד. פינקלשטיין עוסק בעיקר במשפט פלילי. ספרו, "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט" זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית ב-2012.

אחת מהכרעות הדין המפורסמות שלו ניתנה ביוני האחרון, כשהרשיע את שמעון קופר ברצח אשתו הראשונה ואשתו השלישית. לפי ההערכות, סיכויי פינקלשטיין להתמנות לעליון נמוכים לאור גילו המתקדם יחסית שיאפשר לו קדנציה קצרה בלבד, אם ימונה.

(צילום: פלאש 90)

השופט רם וינוגרד

השופט וינוגרד (49) נולד בארה"ב, למד בישיבת נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת הר עציון. שירת ביחידה מובחרת במסלול הסדר. בתחילת שנות ה- 90 סיים לימודי הסמכה לרבנות. בשנת 94 סיים לימודי משפטים באונ' העברית והתמחה אצל השופט אליעזר גולדברג.

וינוגרד הוסמך למשפטים באונ' אוקספורד שבאנגליה ושימש 5 שנים כמרצה באונ' העברית. בהמשך שימש 7 שנים כמרצה במכללת רמת גן ובשנת 2003 מונה לשופט בית המשפט השלום במחוז בירושלים. החל משנת 2012 הוא מכהן כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.

השופט משה סובול

השופט סובול (52) למד בישיבה התיכונית "חורב", לאחר מכן למד במשך שנתיים בישיבה החרדית 'חברון'. שירת בצה"ל במקהלת הרבנות הצבאית ובשנת 91 סיים את לימודי המשפטים באונ' העברית. במשך 4 שנים עבד כעו"ד עצמאי ובשנת 97 שימש כעוזר משפטי בלשכתו של השופט יצחק זמיר.

בשנת 2001 מונה סובול לתפקיד שופט בבית המשפט השלום בירושלים והחל משנת 2007 הוא משמש כשופט בבית המשפט המחוזי בעיר.

השופט יגאל מרזל

השופט מרזל (44) מצעירי המועמדים, למד בתיכון הימלפרב בירושלים. למד משפטים באונ' העברית. את התמחותו עשה אצל נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק. במשך שש שנים שימש כעוזר משפטי לנשיא בית המשפט העליון ולאחר מכן שהה, במשך שנה, באוניברסיטת ניו-יורק כחוקר אורח. בשנת 2005 מונה לכהונת שופט של בית משפט שלום / רשם בית המשפט העליון.

החל משנת 2009 הוא מכהן כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים, כשבשנים 2012-2006 כיהן כחבר בוועדת האתיקה של השופטים. בנוסף לכך, הוא נבחר לתפקיד סגן המזכיר הכללי של הארגון הבינלאומי להשתלמות שופטים ובשנים 2013-2011 כיהן כמזכיר הכללי של הארגון.