הקמפיינר של הציונות הדתית חושב שאנחנו מאוחדים יותר מכפי שנדמה לנו

אולי השם איתן זליגר לא מוכר לכם, אבל מדובר במי שעמד מאחורי הקמפיינים הסוערים במגזר בשנה האחרונה. בראיון לכיפה הוא מסכם שנה וטוען: "הרב סתיו שילם את מחיר השבר של בית היהודי עם הציבור החרדי"

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 30/08/13 13:23 כד באלול התשעג

הקמפיינר של הציונות הדתית חושב שאנחנו מאוחדים יותר מכפי שנדמה לנו

יש דבר אחד שאפילו בציונות הדתית אין עליו ויכוח - השנה שעברה עלינו הייתה סוערת למדיי. מפריימריז יצרי בבית היהודי אל בחירות ארציות, דרך בחירות אמוציונליות לרבנות הראשית ועד השבר בפרשת הרב אלון. ככל שהפוליטיקה כובשת שטחים נרחבים יותר כך גם הרוחות מאחורי הקלעים, בפרשיות הכי מתוקשרות, נושבות חזק יותר. מאחורי כל אותם אירועים שעברו על המגזר הדתי, עמד בין היתר מי שפתח צהר אל רוחות התקשורת וניסה לנווט אותן. הוא הוביל מהלכים בצמתים המרכזיות של המגזר ובכל זאת, כשתשמעו את השם שלו סביר להניח שלרובכם הוא לא יגיד יותר מדי. תכירו את איתן זליגר - שעמד מאחורי זבולון אורלב בפריימריז, שהריץ את הרב סתיו, שהגן על פורום תקנה והיה ממי שהפכו את צהר מארגון קטן למעצמה.

זליגר התחיל את הקריירה בלימודי סטטיסטיקה באוניברסיטה העברית, אך מהר מאוד דבק בו החיידק התקשורתי ששינה את חייו. אחרי קריירה תקשורתית לא מבוטלת כדובר וועדת החינוך וסגן עורך מקור ראשון, פתח זליגר משרד יחסי ציבור ולאחר כשנה הצטרף אליו אמנון שומרון, כריש תקשורת לכשעצמו. משרד התקשורת "זליגר שומרון" נושק ליום הולדתו העשירי ואין זמן טוב מזה לסכם עם איתן זליגר את השנה המותחת שעוד רגע ונגמרת.

"גם בפרספקטיבה של עשור, אין ספק, הייתה לנו שנה סוערת במיוחד", הוא מסכם, "כמו שאני רואה את זה, המאבקים שהובלנו, אם זה הפריימריז או הרבנות הראשית, היו אירועים בולטים שנגעו בכלל הציבור הישראלי ולא רק המגזרי. בכל המאבקים בחרנו להיאבק למען הטובים לפי ראות עיננו, השנה הזאת לימדה אותנו שוב שהטובים לא תמיד מנצחים".

האנשים או הגופים שאותם אתה מייצג ולמענם אתה נאבק, תמיד ישקפו גם את דעותיך האישיות?

"ויתרנו על לקוחות שלא האמנו בהם. זה קורה ואני לא אומר בצדיקות יתר. ביום שאני מתחבר ללקוח שלי, אחרי שעה אני עצמי הלקוח. אני מתחבר אליו בצורה טוטאלית ומאמין בכל דרכו. יהיה לי מאוד קשה לעבוד למען מישהו שאיני מאמין בו. וזה לא שאני מצביע לו בקלפי בהכרח, אלא שאני מאמין באיש, בבן אדם.

”אנחנו עובדים רק עם אנשים שאנחנו חושבים שהם טובים. אני חושב שזכינו לעבוד עם טובים שלא תמיד נצחו. יש טובים ויש רעים בעולם והאנשים שלנו תמיד היו טובים. לא זוכר הרבה מאבקים שניהלנו שלא חשבתי שאני צודק בהם. גם במאבק על הרבנות הראשית אני חושב שכל הקשקשת סביב מי מתאים לרבנות הראשית לא נבעה ממניעים טהורים של 'מי טוב לרבנות'. אנחנו הובלנו קו נקי של דיון לגבי מי מתאים לרבנות הראשית. הרב אריאל הוא איש מצוין, הרב שפירא הוא איש מעולה והרב איגרא הוא גאון. מכולם הרב סתיו הוא האיש שפשוט הכי התאים לרבנות הראשית וחבל שלא כולם הבינו את זה או שאנחנו לא הצלחנו להסביר את זה".

נמתחה עליכם הרבה מאוד ביקורת על התנהלות הקמפיין הגרנדיוזי שניהלתם לרב סתיו. במבט לאחור, אתה מסכים עם הביקורת?

"חשבנו על זה המון. זאת לא פעם ראשונה שיש קמפיין לרבנות, אלא פשוט ניהלנו אותו כמו שמנהלים קמפיין ב-2013 ויש כאלה שזה לא מקובל עליהם. ב-2003 כנראה שהקמפיין היה נראה אחרת. אני לא אומר כהערכה אלא כידיעה, עשינו עבודה ולמדנו את הקמפיינים האחרונים של המועמדים לרבנות.

קמפיין ב-2013, הרב סתיו (צילום: כיפה)

”זו ביקורת מתחסדת. יצאו נגדנו שעשינו מודעות לרב סתיו, אבל כשיצאו לעיתונות מודעות נגד הרב סתיו - זה לא קמפיין!? צריך להוריד את הצביעות. קמפיין הוא דבר טוב. אי אפשר לבקר את עצם הקמפיין אלא אולי את הכלים שלו וזה בסדר, כל אחד זכותו לבקר ואני מאמין בדרך שלי. אבל מי שחושב שמכתבים ועצומות זה לא קמפיין אז הוא לא יודע מה זה קמפיין. אגב, לא התפרסמה אף לא מודעה אחת של הרב סתיו".

זה לא מה שראינו בעיתונים.

"היה מטה שהוקם בתחילת הדרך, מטה של ציבור חילוני שרצה לתמוך וחשבנו שזה חשוב שיש ציבור חילוני שתומך ברבנות. המטה הזה התחיל לפעול עצמאית ולפרסם מודעות והרב סתיו בעצמו ביקש להפסיק את הפעילות והיא נפסקה. ניהלנו קמפיין בצורה נכונה בשאלה איך להגיע אל הציבור הישראלי ובזה הצלחנו, חד משמעית. לצערנו יש דבר אחד שנכשלנו - לא הצלחנו לשכנע את מנהיגות הרבנות הציונית שיותר חשוב רב שנוגע לכלל הציבור מאשר רב שנוגע לכמה רבנים".

אולי באמת טעיתם שהלכתם אל הציבור הישראלי שבסופו של דבר לא הוא זה ששם את הפתק בקלפי.

"צריך להבין שהרב סתיו בעצמו קיבל הרבה מאוד קולות והוא היה מקבל הרבה פחות לולא הדרך הזאת. לא רק אנחנו צריכים לבדוק עצמנו אלא הציונות הדתית צריכה לשאול את עצמה כמה היא סייעה, המנהיגות הציונות דתית צריכה לשאול את עצמה מה היא עשתה לטובת בחירתו של הרב סתיו. רק השבוע קראנו שהרבנות היפה ונעימה של הרב לאו לא תפתח אזורי רישום לנישואין - וסטודנטים מאילת יצטרכו לנסוע ללוד כדי להינשא. זו רק הכותרת הראשונה שהרבנות תביא לנו, יהיו עוד. שני אנשים פעלו נכון ואני מודה להם, ח"כ הרב אלי בן דהן והשר אורי אורבך. כל השאר פעלו פחות".

ח"כ אורי אריאל התנצל על כך בכנסת.

"כן, היו שהתנצלו על זה שהם לא 'תרמו', במרכאות. בסדר, הם כנראה מעדיפים שלום בית עם החרדים. הרב סתיו שילם את מחיר השבר של בית היהודי עם הציבור החרדי".

בוא נגע בנקודה הזאת. מול מי היה מאבק קשה יותר, מול החרדים או מול המתנגדים בציונות הדתית?

"היו שני מאבקים ואם היה אחד היה לנו יותר קל, זה ברור. אני חושב שההירתמות של ההנהגה החרדית האשכנזית והספרדית, ’ההתאבדות‘ שלהם על נושא הרבנות, גרמה לכך שאנשים חילונים הצביעו לחרדים ולרב לאו. היו כמה מנהיגים חילונים שהוזמנו לרב עובדיה וכשמנהיגים מסוימים נמצאים שם אצל הרב עובדיה ופוגשים את דרעי ואולי גם את נתניהו, אני לא יודע, זה עובד הרבה יותר מחבר כנסת בודד מהבית היהודי שמתקשר אליהם.

”בנוגע לציונות הדתית, היה מאבק בציונות הדתית שהוכרע מי יהיה הנציג לרבנות הראשית. אחרי ההכרעה הציונות הדתית לא ידעה להתגייס למועמד שלה. אהבה אותו יותר או פחות, יש כאלה שמעדיפים רבנות חרדית. אף אחד בציונות הדתית לא האמין שלרב שפירא יש סיכוי ובכל זאת חלק תמכו בו. זו מתמטיקה פשוטה. אגב, תזכור שבבחירות הקודמות הרב אריאל לא קיבל הרבה יותר מהרב סתיו. הרב סתיו לא נעזר באף תמיכה של הציונות הדתית. ההנהגה שלנו פשוט לא עזרו לו. ברגע שהוא לא היה המועמד שהם רצו הם הפסיקו לעזור. זו הייתה הטעות. אני באמת מאמין שלרב דרוקמן ועוד רבנים יש יכולת להשפיע על שלושה ארבעה קולות והם בחרו שלא לעשות זאת. רק חשוב לי להגיד משהו חשוב - הרב סתיו ניצח".

נו באמת.

”בהחלט. השיח על הרבנות הראשית השתנה בשנה האחרונה, לפני הרב סתיו אף אחד לא ידע מה זה רבנות ראשית. משיח של דלתות סגורות זה הפך לשיח של דלתות פתוחות וחופשיות ופתאום כל אחד מהמתמודדים היה צריך להסביר מה הוא הולך ורוצה לעשות ברבנות. פתאום כולם דיברו על אהבת ישראל, זה שיח שהרב סתיו הביא.

”במאבק הזה לא אנחנו הפסדנו וגם לא הרב סתיו. מי שהפסיד אלו מאות אלפים שיעברו בירור יהדות מנוכר בשנים הקרובות כדי שהנינים של אותם רבנים שהתנגדו לרב סתיו לא יהיו גוים. מי שחושב שזה לא יקרה הוא עוצם עיניים. בסוף כל הילדים והצאצאים של רבני הציונות הדתית יפגשו עם הלא יהודים האלה ומה אתה חושבים שיקרה אז? יש מאות אלפים שלא צריך לגייר אותם בכלל אלא רק לסייע להם בבירור יהדותם. הם באים לרבנות ועושים להם קשיים. נו, אז הולכים להינשא נישואים אזרחיים. עוד כמה שנים הם יפגשו באוניברסיטאות, בצבא ויהיו ישראלים לכל דבר. הפעם הראשונה שהציבור החרד"לי ידע שהצאצא שלו יתחתן עם לא יהודי יהיה חודשיים לפני החתונה, ואז מי מפסיד?".

טענו שאתם מפחידים ומציגים נתונים מנופחים.

"זה בדיוק מה שאמרו לאלה שמחו נגד העובדים הזרים. אמרו להם 'לא, זה כמה בודדים', 'זה שום דבר' והנה, תראה מה קורה בדרום תל אביב. אני לא משווה כמובן אבל זו תופעה דומה שאתה באירועים שאינך יכול למדוד ואתה לא נפגש עם התופעה ולכן לא יודע להעריך. הבעיה של הציבור הדתי שהוא לא מבין מה הבעיה ברבנות בגלל שהוא לא מכיר אותה. לכל אחד כבר יש את הרב שלו מהישיבה או בית הכנסת ולכן לא מבינים מה הבעיה. הציבור הישראלי מבין טוב מאוד ולכן שכנענו אותו. הציונות הדתית בחרה את הדרך והציבור הישראלי ישלם את המחיר".

אוקיי. נעבור לפריימריז בבית היהודי. איך קרה שבנט פתאום הופיע והצליח להביא 12 מנדטים?

"קודם כל, זה הישג מדהים. באמת. אני רק רוצה לחדד, הציונות הדתית כשהיא מאוחדת היא 8-9 מנדטים ככה שאני מחמיא ומפרגן לו על הישג של ארבעה מנדטים. מי כמוני יודע כמה ארבעה מנדטים זה הישג גדול".

אתה יכול לנסות לנתח את השיטה של בנט?

"הציבור הדתי כמו כל ציבור אחר מעדיף הבטחות מאשר תוצאות. קמפיין שמדבר על 'התוצאות מדברות' הוא קמפיין לא טוב כי את הציבור הישראלי לא מעניין העבר אלא העתיד. אם היית בהנהגה והצלחת, זה לא מבטיח לך שום דבר. אנשים מעדיפים תקווה. רק תקווה. תן להם פחד קל ותקווה והם מוכנים לעזוב את המציאות. נתניהו חוגג על זה כבר שנים. נתניהו לא מנהל קמפיין של תוצאות.

הישג מרשים, בנט (צילום: יחצ)

”אורלב הוא איש של תוצאות אבל זה לא מספיק. אין לי בעיה עם ציבור שרוצה הבטחות מאשר תוצאות אבל יש לי בעיה עם ציבור שתופס עצמו אינטליגנט ומתנהג ככה. נפתלי הגיע והצליח בשיטה הזו. בנוסף הוא חיבר אליו חבורה מאוד יפה. אחד ההישגים שלו הם החיבורים האלה וזה הצליח בשורה תחתונה. אני מפרגן".

עם יד על הלב, אתה עדיין חושב שאורלב היה יכול להיות מנהיג טוב יותר?

”אני עדיין חושב שאורלב הוא מועמד הרבה יותר טוב להנהיג את הציונות הדתית מנפתלי בנט, למרות ההישג שלו. פעם אמרתי את זה לבד והיום אני רואה שראשי הישיבות אומרים את זה. היה קרב בין שתי דרכים והציבור הדתי הצביע ללכת בדרך אחרת ולגיטימית. אם צעירים או אנשי העסקים בחרו בנפתלי, אני מבין, כי הוא באמת מייצג אותם. אבל המנהיגות הדתית בגלוי ובסתר העדיפה את הדרך שלו וגם זה בסדר, אבל מה הבכי הזה היום?

”אני לא מצליח להבין את הבכי של ראשי ישיבות מוסדות וארגונים. בחרתם דרך הנהגה כללית של מדינת ישראל ויש לזה מחיר. מה חשבתם? ל-12 מנדטים יש גם מחירים שצריכים לשלם. תלמידים בחינוך הדתי מסיימים ללמוד בשלוש ובחינוך הממלכתי בשעה 12:00, מישהו צריך לשלם על הארבע שעות האלה. אם אתה רוצה ללכת לציבור הכללי תבין שזה נופל על ההורים. לא רוצים לשלם? אז לא יהיו שעות.

היה דואג למגזר, אורלב (צילום: יוסי זליגר, יחצ)

”זו התנהגות של אנשים שלא יודעים להפסיד. אם ילדים מתנהגים כמו ילדים זה בסדר, אבל מבוגרים שמתנהגים כמו ילדים זה מביך. הרי התלהבתם מהחיבור עם לפיד ואף רב לא יצא נגד זה. שכחתם שללפיד יש ציבור בוחרים? חשבתם שהוא לא הולך לקצץ בישיבות? שהוא לא מעדיף יזמות ואוניברסיטאות על פני ישיבות? נו, באמת".

ואורלב היה עושה טוב יותר?

"הרי זו בדיוק הייתה הביקורת על אורלב, אמרו עליו שהוא עסקן שדואג למגזר. הציונות הדתית אמרה שהיא לא רוצה אדם כזה ושוב, זה בסדר גמור. אבל תשלמו את המחיר. חלק מהרבנים מתנהגים כמו ילדים - רוצים כל הזמן 'גם וגם' ולא מבינים שהמציאות היא מציאות של 'או או'. אני לא בוחר מה הם ה'או או' ויכול מאוד להיות שה'או' של נפתלי הוא הנכון, אבל אין 'גם וגם'. אין גם ישיבות וגם הנהגה כלל ישראלית, יש או זה, או זה. או אורלב, או בנט".

להערכתך, בבחירות הבאות בנט יצליח לשחזר את ההישג ואו להתעלות עליו?

”אני לא נביא, אי אפשר לדעת. נפתלי הוא קמפיינר מעולה והכל יכול להיות“.

ובכל זאת.

”תראה, להצלחה של בנט בבחירות הבאות יש שני דברים חשובים שהוא צריך לשמור עליהם. שים לב שהוא מוותר לאורי אריאל על כל מיני דברים שהוא עושה. נפתלי מבין שהכוח האלקטוראלי של תקומה לא כל כך גבוה אבל כוח הפגיעה שלהם בנפרד מבנט, גבוה מאוד. הבית היהודי משחרר היום מחבלים ואין הפגנות ליד הבית של בנט. אורי אריאל מביא לו רצועה מימין - מה שלאורלב ואחרים לא היה. כשבן ארי לא בכנסת ואריאל עם בנט אז יש שקט.

”שמירה על האחדות של הציונות הדתית היא המפתח וזה כולל ויתורים, שגם אתה, נטעאל בנדל, התעצבנת עליהם ואולי גם אני כועס עליהם וזה לא נעים, אבל זה הבסיס. מי שחושב שהוא יכול לעשות את זה בלי אורי אריאל הוא לא מבין פוליטיקה בעיני. אם אורי אריאל יתקוף אותו מימין, בנט יצטרך להוכיח שהוא ימני ודתי ואז חצי מהחילונים לא יתחברו אליו. הוא מאבד מכל צד.

”אני מרגיש שכיום כצל'ה מנסה ליצור אלטרנטיבה ימנית אידאולוגית. האלטרנטיבה הימנית תצטרך גם רבנים והיום הרב ליאור לא מספיק. גם פה, אין כזה דבר גם וגם. אתה לא יכול לבקש ציונות הדתית מאוחדת בלי ויתורים ונפתלי מבין את זה ומוותר. הדבר השני הוא שאין היום מנהיגות בימין ואין אלטרנטיבה בליכוד. בעיני, חוץ מבוגי יעלון, נתניהו וחצי גדעון סער אין אלטרנטיבה למנהיגות ימנית ולכן יש לנפתלי כוח גדילה בציבור הכללי ואם יעשה את זה נכון הוא יפרח, להערכתי הוא יודע לעשות את זה".

אני רוצה לשאול אותך דווקא כמי שנמצא מאחורי הקלעים וחשוף יותר מכולם למתחים בציונות הדתית - האם הציונות הדתית מפולגת או בדרך לפילוג?

"תראה את בני עקיבא, החרד"לים אומרים שיש פריצות והלייטים אומרים שמפרידים יותר מדי והיא עדין התנועה של הציונות הדתית. אם יש הנהגה שמוכנה שכל צד לא יהיה מרוצה יש לנו סיכוי לפרוח.

”אני לא סוציולוג אבל לדעתי לעולם לא יהיה פיצול. הרי זה לא שכיפה סרוגה יחליף פתאום לכיפה שחורה. יהיה מצב של קרחונים שמגוש אחד נמסים והולכים לצדדים. הגבולות יתרחבו. מה שכן, מפריע לי שיש רבנים מסוימים שמזלזלים בדתיים הליברלים. הם מגזר עולה וצריך להתייחס אליהם ברצינות“.

האווירה היום מדברת אולי אחרת. פסימית יותר.

”כמי שנמצא מאחורי הקלעים אני יודע שהתקשורת היא זו שמציירת זאת כך. הפיצול הרבה פחות חמור ממה שהתקשורת מספרת. אני לא מבטל אותו. הוא קיים. יש מחלוקות ואני לא מזלזל בהן אבל כמו שימין ושמאל חיים יחד כך גם הציבור הדתי על כל גווניו. חידוד ההבדלים נובע בגלל שבגדול התקשורת מורכבת משתי קצוות קיצוניים - החרד"לים והלייטים. הויכוח בתוך הציונות הדתית מלובה בעזרת שני כוחות שלא מייצגים באמת את הציבור הדתי. שים לב, חבריי העיתונאים הדתיים בתקשורת הכללית הגיעו כולם מאותו מקום שמתרגש כל פעם מאירוע שאינו מתיישר לפי אורחות חייו כאשר בתקשורת הכללית אין אפילו חרד"ל אחד. מצד שני יש כלי תקשורת חרד"לים שמשפיעים מאוד אבל לא אלה ולא אלה מייצגים את הציבור הדתי.

”אני רוצה להגיד עוד משהו, יש עיתונאים דתיים בערוצי התקשורת הכלליים שלא הבינו שמותר שתהיה להם שפה משלהם ומהר מדי אימצו את השפה של התקשורת התל אביבית. אין לי בעיה עם השפה הזאת אבל אני אומר להם 'אתם לא צריכים לייצג את המגזר אבל אתם מיוחדים ואם לא תהיו כאלה לא תהיו מעניינים. אל תייצגו אף אחד, תביאו את המיוחדות שלכם'. הזמן מוכיח שהטובים והבולטים הם אלה שהביאו שפה משלהם, שפה ימנית דתית. הם הפכו ממש לטאלנטים".

וואלה. כמו מי?

"כמו עמית סגל וקלמן ליבסקינד. הם הצליחו בגלל שלא אימצו שפה תל אביבית. הם יודעים לדבר להבין את השפה הזאת אבל לא מדברים אותה בתקשורת".

תגיד, אז מה מצפה לנו בשנה הבאה?

”הכל תלוי במשא ומתן, כל דיון במגזר יושפע מזה. עכשיו הכל שקט ויש שאננות מגזרית קלאסית שאומרת שהערבים לא יסכימו לכל הצעה שתינתן. מה שהציבור הדתי לא מבין הוא שלפעמים הערבים דווקא כן מסכימים. מסכימים וגם מקבלים ורק אז אנחנו מתעוררים.

”מבחינה יותר מגזרית יהיה מאוד מעניין הקרב על שנת שמיטה שיתחיל להתנהל אחרי החגים. הרב אלון יכנס בקרוב לכלא אבל זה לא יעשה הרבה רעש ויעבור מהר. יש לחברה נטייה כזאת שהיא שוכחת מפסידים מהר מאוד. זה מדהים אותי כל פעם מחדש. הקהל משתעמם מהר ממפסידים ומחפש מנצחים. אני חושב שזה טוב. למרות שבעולם שלי תמיד זוכרים לך את ההפסדים, אבל לא נורא. מבחינתי זה בסדר. כשמועמד שלי מפסיד אני לוקח את מלוא האחריות, כשהוא מנצח, הניצחון כולו שלו. ככה זה, בחרתי להיות מאחורי הקלעים. יש לזה יתרונות ובעיקר חסרונות רבים. אבל אני לא אשקר לך, אני נהנה מהמקום שלי היום. אני שילוב של איש מקצוע ואידאולוג“.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן