"תכין את הימ"חים למלחמה": 40 שנה לביקור סאדאת

"דו שיח של חרשים" וחשש להטעיה חמורה, או חלון הזדמנויות יוצא דופן. ארכיון צה"ל חושף את החשדנות הגדולה לצד האופטימיות הזהירה ניכרה בכל מילה שיצא מפיהם של פורום המטכ"ל, בוגרי מלחמת יום הכיפורים, ימים ספורים אחרי ביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים בישראל

חדשות כיפה משה ויסטוך 25/02/18 06:00 י באדר התשעח

"תכין את הימ"חים למלחמה": 40 שנה לביקור סאדאת
פורום המטכ"ל בישיבה, צילום: תצלום דובר צהל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

"תכין את הימ"חים למלחמה", זו הדרישה שהוצבה לרמטכ"ל מוטה גור בימים שאחרי נחיתת אנואר סאדאת בישראל בשנת 1977. במלאת 40 שנה לביקורו של נשיא מצרים, חשף הבוקר (ראשון) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את ישיבת פורום המטכ"ל הסוערת שנערכה עם תום הביקור.

ב-19 בנובמבר 1977 נחת לראשונה נשיא מצרים, אנואר סאדאת בישראל, שמהלך שהתניע את תהליך השלום מול האויב הגדול ביותר באותה תקופה של מדינת ישראל. שלושה ימים לאחר מכן התכנס פורום המטכ"ל כדי לדון בהשלכות הביקור.

כפי שנחשף לראשונה על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, המציין בימים אלה 70 שנה להיווסדו, דנו האלופים בוגרי מלחמת יום הכיפורים האם מדובר בתרגיל מצרי נוסף ומבריק של מצרים או שמא בשינוי כיוון בעל אופק חיובי.

סאדאת נוחת בישראל

סאדאת נוחת בישראלצילום: תצלום דובר צהל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

יש לציין כי רק 4 שנים קודם לכן הותקפה ישראל במפתיע על ידי מצרים בראשותו של אותו נשיא שזה עתה נאם בכנסת ועל כן קשה היה לאלופי צה"ל לשים את מבטחם על הביקור ההיסטורי. "אנשי המשלחת המצרית הביעו אי שביעות רצון גדולה מאוד בנאומו של בגין", אמר הרמטכ"ל מוטה גור כפי שהופיע בפרוטוקול, המסווג כ-"סודי ביותר".

לדבריו, "בסוף הנאומים ההנחיה האופרטיבית שראש המטה הכללי  קיבל ממשרד הביטחון, מחברי ועדת השרים לביטחון וגם מחלק גדול מאוד של חברי כנסת.  זה: 'תכין את ה-ימ"חים למלחמה'". בהמשך סיפר הרמטכ"ל דאז אנקדוטה שבה שאל בגין את סאדאת האם יזמין אותו לקהיר, הנשיא המצרי השיב: "אזמין אותך לסיני" ובגין לא נשאר חייב וענה: "לסיני אני יכול להזמין אותך".

האלוף יאנוש בן גל החמיא לסאדאת על המהלך, אך הביע חוסר שביעות רצון מנאומו של בגין, "לפי דעתי, היה דו-שיח של חרשים בכנסת. כל נאום היה נאום מסורתי, ובסופו של דבר שום צד לא גילה גמישות... עצם המעשה של הגעת נשיא מצרי לארץ ישראל ולנאום בפני הכנסת זאת פריצת דרך ...היסטוריה רצינית ביותר... זה לא צעד תעמולתי, אלא צעד כן ואמתי, מבחינת האישיות הפוליטית המורכבת של נשיא מצרים... לפי דעתי מדינת ישראל באמצעות הנאום של ראש הממשלה, גילתה חוסר הבנה וחוסר גמישות ולא הבינה את ההזדמנות הגדולה שנפלה בידי המדינה בעצם הופעת נשיא מצרים במדינת ישראל".

פרוטוקול ישיבת המטכ"ל

פרוטוקול ישיבת המטכ"לצילום: תצלום דובר צהל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

ראש אמ"ן, האלוף שלמה גזית, ניתח את נאומו של נשיא מצרים והיה מלא הערכה לדבריו, "מטרתו של סאדאת הייתה לבוא לישראל ולומר לכל שלושת הגורמים (ישראל, דעת הקהל הישראלית, ודעת הקהל הערבית): 'כשאני אומר לכם שלום-אני מתכוון לכך במלוא הרצינות'. הוא (סאדאת) ניגן חזק מאוד על הנימה על החתירה והכמיהה לשלום ועל הצורך למנוע את הפשע של הריגה.... דווקא משום שהוא מודע לרגישות הרבה שהייתה בישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים, בנושא אבדות".

גם הוא מתח ביקורת על נאומו של בגין ואמר כי "לא תפקידי לנתח את המדיניות הישראלית בנאומים ישראליים. אבל אפשר לומר בצורה ברורה, הנאום של ראש הממשלה לא היה נאום שבמשהו התקרב לעמדות שהציג אותן סאדאת".

מפקד פיקוד דרום, שהיה אמון על שמירת הגבול עם מצרים, האלוף הרצל שפיר, הביע עמדה מורכבת, "המצב הצבאי שקט. לפי הנתונים שלנו יש אווירה טובה ואופטימית". על נאום סאדאת אמר כי על השאלה, "האם אנחנו יכולים לדעת מה באמת סאדאת רצה להשיג?  התשובה היא לא, זה נעלם אחד גדול".

סגן הרמטכ"ל ומי שקיבל זמן קצר לאחר מכן את הפיקוד על צה"ל, האלוף רפאל (רפול) איתן, לא התרגש מהפער שחבריו ראו בין שני הנאומים. דווקא מי שבהמשך חייו שימש שפוליטיקאי בעל דעות ימין הוא אמר: "אני חושב שעמדות הרחוקות שהפגנו ע"י 2 הצדדים זה דבר טבעי ובמשא ומתן כזה יוצא דופן, או במעשה כזה יוצא דופן של הביקור, לא יכול להיות ששני הצדדים יעמדו כ"כ קרוב... עצם הביקור הוא הישג בזה שהוא משא ומתן ישיר... פעם ראשונה שדבר שאנחנו מבקשים אותו, לוחצים לכיוונו ופועלים למענו, והנה הוא יוצא לפועל...".

פורום המטכ"ל אחרי ביקור נשיא מצרים

פורום המטכ"ל אחרי ביקור נשיא מצריםצילום: תצלום דובר צהל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

הרמטכ"ל מוטה עונה לו וחזר על מה שאמר בתחילת הישיבה כי "אנשי המשלחת המצרית הביעו אי שביעות רצון גדולה מאוד בנאומו של בגין". על כך אמר רפול כי "לא יתכן שאנחנו נצפה לכך שכולם יקבלו את הנאום של בגין בברכה, ואף אחד לא צריך מאתנו שנקבל את הנאום של סאדאת בברכה. יכול להיות שיש כאן אלמנט של לחץ נגדי שלנו כלפי ארה"ב, במובן של הנה יש מגע ישיר, אל תלחצו אותנו, אל תזרזו אותנו, אנחנו מדברים עם המצרים".

עוד הוא אמר כי "יכול להיות שהאמריקאים לא ידחקו את הקץ כלפינו- מהר תעשו ויתורים או מהר ללכת להנה ולשמה... יש לנו משא ומתן ישיר וגלוי פעם ראשונה בהיסטוריה.. תאפשרו לנו להתנהל ככה ונראה מה יצא מזה...אם למלכים ולשליטים הערבים יהיה שכל, הם יביאו הנה אחד מהם פעם בחודש, ופה יפסיקו לעבוד ובזה הם ירוויחו הרבה מאוד רווחים".

בהמשך המשיך הויכוח בין הצדדים כשדווקא גור, שהיה בהמשך חבר מפלגת העבודה, הציג עמדה סקפטית ואילו סגנו שעמד ברבות השנים בראש מפלגת ימין בחר להתמקד דווקא בצדדים האופטימיים של הביקור.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן