רב היישוב מגרון לרב גיסר: "´פיג´מה´ לא חינוכית"

"מדוע ללכת ולרעות בשדות זרים?" רב היישוב מגרון, הרב איתי הלוי במכתב פתוח ליו"ר מועצת החמ"ד המאשרת את ספרי ספרית פיג´מה, הרב אבי גיסר, מה הבעיות העולות מהספרים

הרב איתי הלוי
יז בטבת התשעז
,
15 בינואר, 2017 8:38

ברצוני להסביר בשורות הבאות את הבעייתיות הגדולה שקיימת לדעתי ב'ספריית פיג'מה'.

אקדים ואומר שאין בדבריי כל ניסיון לתקוף אדם או מערכת כלשהם. אני מכבד ומוקיר את העומדים בראש החמ"ד, אך אין זה סותר כלל וכלל את הזכות והחובה לבקר ולהעיר הערות אם ישנן, במיוחד כשהדברים נוגעים לנושא כל כך יקר לנו - חינוכם של ילדי ישראל.

'ספריית פיגמה' היא פרוייקט שיזמה 'קרן גרינספון'. מטרת התוכנית לעודד שיח סביב ערכים יהודיים במגזר הדתי ובמגזר החילוני כאחד [כפי שעולה מתוך אתר הספרייה]. עד כאן הכל טוב ויפה. וכי מה יכול להיות בעייתי ברצון להנחיל ערכים יהודיים לילדי ישראל?

אלא שלצערנו המושג 'ערכים יהודיים' הוא מושג שכיום לא נתפס אצל כולם באותו אופן. בניגוד למצב עד לפני דור או שניים, בו הייתה קיימת רק יהדות אחת, קרי היהדות האורתודוקסית הנאמנה לתורת משה ולמצוותיה, כיום המצב הוא שונה בתכלית לצערנו. במרחב הציבורי של ימינו מסתובבות תפיסות שונות ומשונות מהי 'יהדות'; תפיסות שרבות מהן אינן תואמות ואף סותרות לחלוטין את מסורת התורה שבע"פ כפי שקיבלנו אותה מסיני. כיום אנחנו יכולים לשמוע, לבושתנו, תפיסות המדברות על 'יהדות' שאין בה מחוייבות להלכה ולשמירת מצוות, על 'יהדות' המכירה בשינוי מבנה המשפחה הטבעי, על 'יהדות' שלא מכירה בהבדלה בין ישראל לעמים, ועוד כהנה וכהנה תפיסות 'יהודיות' משובשות. וכך מתהווה לו מצב שבו 'קרן גרינספון' מדברת מצד אחד על הטמעת 'ערכים יהודיים', אך בפועל מה שמועבר דרך חלק ניכר מהספרים שלה הם ערכים שונים ואף מנוגדים לגמרי לערכי היהדות האמיתית.

להלן מספר דוגמאות:

כרקע לספר 'מי אוהב את השבת' מתאר המאייר של הספר מנחם הלברשטט את הדילמה שלו כיצד להציג את השבת באיורי הספר [דבריו מובאים באתר של 'ספריית פיג'מה']:

הוא כותב שמצד אחד הוא אינו יכול להציג את השבת כיום 'דתי' עם סממנים של קדושה והלכה כי אז החילוניים לא יחושו הזדהות עם היום. מצד שני הוא גם לא יכול להציג אותה כיום 'חילוני' שבו נוסעים לים כי אז גם הדתיים לא יחושו הזדהות. אז מה הפתרון? הוא מגיע למסקנה שיש להציג את השבת כיום סתמי של מנוחה ובטלה, המיועד לקריאת עיתונים, לשתיית קפה ועוד, ללא כל תוכן דתי או הלכתי. ואני שואל שאלה פשוטה: וכי כך אנו רוצים לחנך את ילדינו להכרת ערכה של השבת וחשיבותה?! האם נרצה שיום זה יצטייר אצלם כיום ללא קדושה או סממנים של שמירת שבת כהלכתה?! האם נוכל להתכחש לתפיסה הכל כך יסודית שיום השבת הוא יום קדוש ועליון שנוהג בו איסור מלאכה? יתכן שיהיה מי שיטען שיש כאן תקלה חד פעמית שאינה משקפת בעיה עקרונית בשאר הספרים, אך אפשר להוכיח בדוגמאות רבות נוספות, כפי שיובאו לקמן, שהבעיה הזו היא 'מובנית' וחוזרת על עצמה בהרבה ספרים בספרייה.

דוגמא נוספת אפשר למצוא בספר 'אות בבאר' העוסק ברבי עקיבא. הסיפור על רבי עקיבא מסופר ללא כל איזכור, ולו במילה אחת, של רחל אשתו הצדקת. זו רחל שבה רואים אנו מודל לאישה הבונה את משפחתה במסירות גדולה, בצניעות ובפשטות, מתוך יראת שמים ומידות טובות. זו רחל שיש בה כל כך הרבה נכונות להתמסר למען התורה ולמען כלל ישראל. זו רחל שעליה אמר רבי עקיבא את המשפט שמהדהד באוזניה של כל נערה יהודייה 'שלי ושלכם - שלה הוא'. האם יכול מישהו לטעון שמחיקת דמותה של רחל מהסיפור היא מקרית?! זה הרי ברור כשמש שאי אפשר להתעלם 'במקרה' מדמות כה מרכזית בסיפור! ללא כל ספק יש כאן יד מכוונת שהוציאה את דמותה של רחל מהסיפור. קשה שלא להניח שכמה מקברניטי התוכנית פשוט לא רצו להציג לתלמידים את דמותה של אישה בישראל כאישה המסורה לבעלה ועומדת מאחוריו בנאמנות גדולה. כנראה שזה לא מסתדר עם התפיסה הפמיניסטית הרווחת כיום... . ואני שוב שואל: וכי כך אנו רוצים ש'יעצבו' לנו את סיפורי חז"ל?! ש'ישפצו' אותם כדי להתאימם לתפיסות המודרניות שנמצאות בשוק הבינלאומי? וכי כך דרכנו לחנך את ילדינו על ידי 'צנזור' סיפורי חז"ל הקדושים בהתאם להשקפת העולם החילונית?!

נמשיך הלאה: בספר 'מרק כפתורים' מוצגת עיירה שלמה של יהודים כעיירה של קמצנים ומוגי לב, שאין בהם ולו קורטוב של חמלה כלפי קבצן שמבקש מהם כסף ואוכל! ואני שוב תמה: וכי כך היינו רוצים שתוצג דמותה של עיירה יהודית כלפי ילדינו?! כמקום עם אנשים רעים שרק כשהקבצן משקר להם ומבטיח שאם יתנו לו כפתורים הוא יכין מהם מרק בשבילם הם מוכנים לתת לו כמה כפתורים? ועוד אחר כך הופך הקבצן השקרן לגיבור הספר?! האם אפשר לדעת בבקשה איזה מסר חינוכי עולה מתוך הספר הזה?! האם גם זה מקרי שמספרים סיפור כזה לילדינו?

ומה עם העובדה הפשוטה שבספר 'מקומו של בית המקדש' האנשים שבזכותם נבנה בית המקדש הינם גלויי ראש וללא כל סממן דתי?! האם אין בכך 'מסר סמוי' שבית המקדש לא קשור כלל לקדושה וליראת שמים?! הרי אם בית המקדש לא יתקשר אצל ילדינו לשמירת התורה ולדקדוק במצוות אז את מה כן נקשר לתורה וליראת שמים?! האם גם כאן זה מקרי לחלוטין שכך מאויירות הדמויות?

כל אחד שלמד ספרות יודע שאחד הדברים החזקים ביותר בחכמת הכתיבה הוא העברת מסרים סמויים שמוטמעים עמוק בתוך רכיבי הסיפור מבלי שזה יבלוט לעין.

אינני רוצה להלאות אבל אפשר לתת עוד עשרות דוגמאות כאלה מתוך ספרי הספרייה. למשל, בספר 'רוח הצפון והשמש' יש יותר מרמז אחד לאיורים של כנסיות וסמלי 'שתי וערב' נוצריים. בספר 'טרקטור בארגז החול' מופיעות תמונות לא צנועות [וזה לא הספר היחיד עם בעיות צניעות]. חלק גדול מהדמויות שבספרים, כולל דמויות של גדולי ישראל, מאויירות בצורה גרוטסקית ונלעגת.

ולבסוף נקודה אחרונה למחשבה: כמעט באף ספר מספרי הספרייה לא מוצגת בצורה מכובדת משפחה נורמטיבית רגילה עם אבא, אמא, וילדים. כמעט תמיד מתוארים הקשרים המשפחתיים בשילובים שונים ואחרים כמו 'סבא ונכד' וכדומה. האם גם זה מקרי?!

יתכן שעדיין יהיו כאלה שיגידו: 'אתם סתם מחטטים מתחת לאדמה כדי למצוא בעיות'. 'אלו סתם טענות מדומות'. 'הכל נעשה בתמימות וללא כל כוונת מכוון' וכו'.

את זה אולי היה אפשר לטעון אם לא היינו יודעים מי יושב בוועדה המייעצת של הספרייה. אבל לאחר שרואים את רשימת הדמויות המשתתפות בהנחיית התוכנית [זה לא סוד מי הן הדמויות, זה הופיע גלויות באתר של ספריית פיג'מה, לפחות עד לפני שבועיים], קשה שלא למצוא זיקה בין השקפת העולם של אותן דמויות לבין המסרים העולים מן הספרים.

האם אין קשר בין העובדה ש'ראביי' קונסרבטיבי יושב בוועדה המייעצת לבין המסרים העולים מן הספרים? האם אין משמעות לעובדה שכל הרשימה של היועצים שמוזכרת שם אינה דוגלת ביהדות אורתודוקסית מסורתית אלא ביהדות חדשה, פלורליסטית, מתקדמת ו'שוויונית'? האם זהו מקרה ש'התנועה ליהדות מתקדמת' [קרי 'התנועה הרפורמית'] מתהדרת באתר שלה שאחד הפרוייקטים החשובים שלה הוא 'PJ LAIBRERY' ?! הרי הקשר שעולה בין העובדות הללו הוא ברור ומובהק ואפילו זועק, ואם כן מדוע נעלים את עינינו מכך? האם רק בשל העובדה שמחלקים לנו כל כך הרבה ספרים בחינם נרשה לעצמנו שלא לעקוב אחר המסרים החינוכיים שאנו מנחילים לילדינו? זה נכון שבכל מקרה ילדינו לא נמצאים במציאות 'סטרילית' מבחינה חינוכית, אבל מדוע שנוסיף אנחנו, כהורים וכמחנכים, שמן על המדורה?!

חשוב לי להדגיש; אין בנו כל שנאה, חלילה, לאף אחד מהגורמים השונים המוזכרים לעיל. אנחנו אוהבים ומכבדים גם יהודים תועים. הם אחים שלנו ואנו מקווים ומאמינים שיום יבוא ונשוב כולנו בתשובה שלמה. אבל זה עדיין לא אומר שמערכת החינוך הדתית יכולה להרשות לעצמה להכניס באופן כל כך בוטה תכנים שאינם לרוחה ואשר יש בהם מסרים הפוכים לגמרי מדרכה החינוכית של היהדות הנאמנה.

ברוך ה', יש כל כך הרבה ספרים חיוביים וטובים שאפשר להקריא לילדים. החמ"ד בעצמו הוציא בעבר כמה ספרים יפים המחנכים לתורה ולמצוות, ליראת שמים ולמידות טובות. אפשר למצוא המון דרכים לספר לילדינו סיפורים חינוכיים ומקדמים, ואם כן מדוע לנו ללכת ולרעות בשדות זרים?

אסיים בתפילה שבזכות הבל פה של תינוקות של בית רבן, הבל פה שאין בו חטא, נזכה שיתקיים בנו הפסוק בתהלים:

"מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב שלמה אבינר צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יהודי לא רוצח יהודי

קרא עוד