מכבי ת"א זכתה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. מאות אלפי בני אדם יצאו לחגוג את הזכיה בכיכר רבין. האם, לדעתך, זכייה שכזו מביאה יותר כבוד למדינת ישראל?
לא. הדברים האלה זה סתם שטויות. לספורט אליטיסטי אין שום ערך. לספורט אישי, כדי לחזק את הגוף יש ערך. אדם צריך לחזק את הגוף קצת או "להתאוורר" ו"לשנות" את הראש, אף על פי שהגוף שלו חזק. אבל אין שום ערך לספורט תחרותי. אין ערך בזה שקבוצה קטנה של אנשים רצה עם כדור אחד, ומאה אלף איש מסתכלים באורח פסיבי. יש לזה הגדרה הלכתית של מושב לצים. מושב לצים זה אירגון פעילות חסרת ערך ותוכן. בהחלט יתכן שאנשים מדברים ביניהם ומזדמן להם לעשות סתם משהו "ריק". בסדר, אנחנו לא מלאכי השרת. אבל לארגן כזה דבר, בהיקף כזה ובשיטתיות כזו וכן הלאה – זה נקרא מושב לצים. עם כל זאת יש גרורות שנילוות לכך, כגון: חילול שבת. לא כל משחק הוא בשבת, אבל בסך הכל המערכת בנויה על יסוד חילול שבת. יש עוד בעיות נילוות של קילקולים כאלה ואחרים…
אתה מתכוון לאלימות?
כן. לפעמים זו אלימות במגרש, לפעמים הקבוצות מוסתות אחת כנגד השניה. אם זה היה חריג, ניחא, כל מיני דברים קורים. אבל זה לא דבר חריג, זה דבר מקובל. גם אם זו לא אלימות, משמיצים קבוצות וגם האוהדים משמיצים וכן הלאה. זו באמת לא רוח ספורטיבית. אם אתה עושה קצת ספורט עם החברים שלך ממול, משחק, מפסיד, מנצח – טוב, נו… לא עושים מזה עניין. זה במסגרת הרוח הספורטיבית. פעם היתה תחרות ריצה. אחד המתחרים חש את מגע החבל וחשב שהגיע ראשון. הוא שמח מאוד והחל לרקוד. פתאום הכרוז מודיע שלא הוא הזוכה, אלא מתחרה אחר, שהשיג אותו בעשירית השניה. למרות זאת, המשיך המפסיד לרקוד בפני הזוכה. אדם לא צריך להיות חסר רוח ספורטיבית. בספורט התחרותי הכבד, מאבדים לפעמים את הרוח הספורטיבית. זה הופך לעניין של עיקרון ולוקחים ללב מי מנצח ומי לא. הספורט נהפך לדבר משני, והניצחון של הקבוצה נהפך להיות עיקרי. כל אלה גרורות לא טובות מהמצב הזה. זה חילול השם שעם חכם ונבון עוסק בדברים האלה בהרחבה כזאת. הדבר הזה לא טוב. צריך לחולל תמורה ולהמיר את הספורט התחרותי בספורט אישי. אומרים שאנשים באופן פרטי אינם עוסקים מספיק בפעילות. זה לא בריא. זה לנו לרועץ. פעילות גופנית היא דבר חשוב, וכאשר לא עוסקים בפעילות גופנית זה מביא תקלות בריאותיות. לכן לא צריך להשליך אבן על הספורט, אלא להמיר את זה בזה ולהרבות בפעילות גופנית לחיזוק הגוף.
אינך רואה שום ערך לאומי בזכייה בגביע אירופה?!
לא, אין בזה שום ערך לאומי. יש ערך לאומי למדינת ישראל, כאשר היא עושה דבר בעל ערך, כמו חסד מסוים, תרומה לרפואה וכיו"ב. אבל סתם ככה, זה דבר חסר ערך. לא רק שזה חסר ערך, אלא שיש בכך ערך שלילי, כמו שהסברתי בהתחלה, שזה נקרא מושב לצים.
אמנם ישראל הפסידה באירוויזיון שהתקיים במוצאי שבת, אבל לעצם האירוויזיון – זה דבר טוב?
תראה, לכתוב שירים יפים זה בסדר. יש ערך לשירים, אבל צריך שיהיו שירים יפים. אם מדינת ישראל מיוצגת על ידי שיר עם תוכן ומוסיקה הגונה…
איך אתה מגדיר מוסיקה הגונה?
מוסיקה שלא מעוררת יצרים שפלים, אלא נטיות עדינות. גם צריך זמר שהוא אדם טוב והגון. או אז יש לזה ערך מסוים, על אף כל המנגנון התחרותי מסביב, שגם הוא מכביד מאוד. אבל אם בשיר המילים לא שוות כלום, המנגינה גסה והזמר מושחת – אז זה החלון שלנו?! זה חלון לא טוב. הכל תלוי לפי המציאות.
אתה מתכוון לדנה אינטרנשיונל?
לא רק הוא, היו הרבה פעמים כאלה, מה נעשה? בספר הכוזרי שואל מלך כוזר את החבר היהודי: מה אתם אומרים על מוזיקה? והחבר משיב: אוהו! הרי בבית המקדש עסקו במוסיקה. מי שעסק בזה היו הלוויים, שהם התפארת של עם ישראל. אומר מלך כוזר: אבל זה לא נראה כך במציאות!, והחבר משיב: למה אתה מצפה? אנחנו נפלנו בגלות וגם המוסיקה שלנו נפלה בגלות, והיום אלה שעוסקים בשירה הם החלק הנמוך של החברה האנושית?
למה אתה עושה חילוק בין תחרות שירה לתחרות ספורט?
לא אמרתי שיש חילוק. אמרתי שכל המנגנון התחרותי מכביד, אבל אם מתייחסים לשיר כשלעצמו, שיר ישראלי שיוצא לעולם כולו, יכול להיות לזה ערך, כפי שאמרתי קודם.
תחרותיות בספורט ובשירה
הרב אבינר מתפלא איך עם חכם ונבון עוסק בשטויות של מכבי ת"א, קורא לזה חילול השם ומושב לצים, ולא רואה בכך שום ערך לאומי. בהזדמנות זו הוא מתייחס גם לאירוויזיון.
