אע"פ שהמושג הזה – "מים שלנו" הוא שייך יותר לאפיית מצות ולא לחג הסוכות, החלטתי לספר לכם על מעלת ה"מים שלנו" דווקא בחג הסוכות. החג שבו נידונים על המים.
אני רוצה לספר לכם שקיבלתי על עצמי לא לשתות מים שמיובאים מצרפת, שוויץ, טורקיה ושאר מדינות העולם. זו החלטה שבינתיים אני מצליח לעמוד בה בכבוד. וזה לא בגלל הכשרות המפוקפקת שלהם, כי גם אם יהיו עליהם עשר אישורים וחותמות של כל גופי הכשרות במדינה לטעמי - לא צריך לשתות אותם.
אני לא אומר שאני הולך לסכן את עצמי בהתייבשות - חלילה. אבל עד היום כשהגישו לי מים מבקבוק פלסטי שנשאב מאיזה מעין קדום הנמצא בתחתית הרי האלפים, או מאיזה קרחון אירופאי עתיק חשוב ביותר – לא שתיתי. המגישים כמובן נזעקו ונלחצו: למה לא תשתה? לפעמים הסברתי את עצמי ולפעמים לא. אבל ראיתי שתמיד תמיד אפשר למצוא איזה ברז עם מים תוצרת הארץ. "מים שלנו".
בקיצור זה לא כל כך קשה. אפשר להתאפק לא לשתות אפילו לא כוס אחת.
זה לא רק מים. אני לא משתמש בממתקים תוצרת חוץ אע"פ שיהיו עליהם כשרויות מכשרויות שונות. אבל לא סיפרתי לכם עליהם כי בממתקים זה בגלל הבעיות החמורות של כשרות שיש ב"כל הממתקים המיובאים". חלק מתפקידי במועצת הרבנות הראשית לישראל הוא במחלקת הכשרות הארצית. וכשאני מסכם את כל המידע מגיע אלי – אני חוזר לבית ואומר לילדי שיש כל כך הרבה זיופי כשרות דווקא ביבוא, ולכן לא להשתמש בשום ממתק מיובא. לא יין עם עשר חותמות, ולא ממתק עם כשרות בד"ץ ישראל או בד"ץ לונדון. אפילו חותמת כשרות של הרבנות הראשית לישראל (שאני חבר בה) היא לא ערובה לכשרות –אפשר לצערנו לזייף כל כשרות. ולכן אני אומר לעצמי ולילדי פשוט - לא לאכול. יש מספיק ממתקים מתוצרת הארץ.
אבל בחרתי לספר לכם דווקא על המים, ותוכלו להקשות עלי: כי מה יכול להיות כבר במים? אומר לכם כי אינני שותה את המים האלה אע"פ שאני בטוח בכשרותם. אפילו יביא לי אותם משגיח הבד"ץ של העדה החרדית ויאמר לי שהוא שאב אותם בידו. לא אשתה מהמים הללו.
אני לא מבין למה אני צריך להיות שותף לעוול של יבואן שרוצה להרויח עוד ועוד ולא מתחשב כלל במצוקי הציבור בישראל. יש כל כך הרבה מובטלים. יש גרעון כלכלי כל כך גדול עד שמקצצים קצבאות לכל החלשים בחברה הישראלית. כל פעם שאני שומע את ויקי כנפו או מישהו אחר שמספר על המצוקות של החלשים בחברה אני אומר לעצמי שאני צריך לעזור במשהו. ואיך לעזור?
"תרומות" "מצרכים" או "בית תמחוי" – זה בודאי עזרה. אבל יש עזרה אמיתית. חכמינו אמרו שלעזור לבן אדם למצוא עבודה זה הרבה יותר עליון מלתת לו ארוחה או פרוטה כלאחר יד. אם אנחנו רוצים לעזור למחפשי עבודה– צריך לעשות דבר פשוט – לא לצרוך תוצרת חוץ – ובודאי לא מים תוצרת חוץ.
כשחברה ישראלית מייבאת מים כאלה מאירופה היא לא מחזקת כלל את הכלכלה הישראלית. היא גם לא מביאה אותם בגלל שחסרים מים בישראל. החשבון שלה הוא חשבון כלכלי מצומצם מאוד מאוד צר. היא רוצה לדאוג לרווחים שלה ולא מעניין אותה כלל שמים כאלה אפשר למלא בארץ מכל אחת מאלפי המעיינות הפזורות ברחבי הארץ.
זו תרומתי הצנועה למלחמה באבטלה, למלחמה ב"עבודה הזרה" – סוף סוף את המים המיובאים הללו ממלאים עובדים זרים ממדינה זרה ואליהם גם עובר החלק הארי של הכסף שהייתי צריך לשלם על המים הללו – אם הייתי קונה אותם מחברה שממלאת אותם בישראל.
המאבק הקטן הזה על המים - הוא בעיניי -תמצית תחושת האחדות של החברה הישראלית.
--------------------
הייתי נוכח פעם אחת באירוע חגיגי של אחת החברות הגדולות בארץ ליצור ממתקים שוקולד וקפה. חנוכת מפעל חדש. האירוע התקיים תחת כיפת השמים ולכל המוזמנים הרבים הגישו שם מים - תוצרת חוץ. ישבתי בשולחן הכבוד עם כל המנהלים של החברה והגישו לי בין כולם מהמים הללו – מים שאינם שלנו. לא שתיתי.
כבוד הרב תשתה בקשה.
לא אני לא שותה.
סובבו את הבקבוק וראתי שיש עליו כמה וכמה חותמות – "זה בסדר!" אמרו לי.
לא עניתי להם באותו רגע. רק כשנתבקשתי לברך אמרתי למנהלי הקונצרן כי אתם נלחמים על קיומכם בכל הכוח. נלחמים ביבוא השוקולד מארצות חוץ בטענה צודקת. קנית שוקולד מיובא גורמת באופן ישיר להשבית קווי יצור במפעל שלכם. היא גורמת לכם לשלוח עובדים יצרניים לבתיהם. אמרתי להם שאני מעיד שטענתכם אמת. ראיתי את המובטלים הללו במו עיני. אנשים מקצועיים שרוצים לעבוד, שיכולים לעבוד, הם ויושבים בבתיהם כי המכירות ירדו.
ולמה הן ירדו?
כי השוק הוצף בתוצרת חוץ של איזה יבואן חסר לב.
אמרתי להם: אתם מאוד צודקים בתביעה שלהם – קנו כחול לבן!. כך תעזרו למדינה ולכל המובטלים שמחפשים עבודה, ואין.
אבל אתם חייבים להבין שהכלכלה הישראלית אינה בנויה רק על שוקולד וקפה. אם לא נתחשב בחברות המשווקות מים מישראל – לא יתחשבו בכם. כל החברות הישראליות השואבות, מסננות וממלאות מים מינרליים בישראל צריכות להתקיים. אם אתם קונים מים מתוצרת חוץ – גם אחרים יקנו שוקולדים תוצרת חוץ והחברה שלכם תמשיך לסבול גרעונות ולפטר עובדים.
אל תאמרו לי: זה רק בקבוק מים אחד!!
כל בקבוק מי חו"ל שלא תשתה – יעורר אנשים אחרים לקנות מים שלנו. התיקון הלאומי מתחיל בכוס המים שלך.
לשמחתי הם המנהלים והעובדים הבינו היטב את המסר וקיבלו על עצמם לקנות מים רק מתוצרת הארץ. ואת מה שאמרתי להם אני אומר לכולנו.
--------------------
כל ההסברים הללו הם רק ענין כלכלי וענין חברתי. וגם ענין רוחני. יש מים ויש מים. אינו דומה הכוח הסגולי של מי הארץ לכוח המים של חוץ לארץ.
אם חכמינו אמרו על ה"אויר" של ארץ ישראל שהוא מחכים.
אם ה"עפר" של הארץ הוא עפר קודש שאנשים מנשקים אותו.
אם "פירותיה" של הארץ משובחים ומברכים עליהם ברכה מיוחדת.
אם יש בכל אלו קדושה - גם המים של ארץ ישראל הם בעלי סגולה מיוחדת. הם המתאימים לעם ישראל, לארץ ולאויר שלה.
--------------------
התורה מספרת שהמים של ארץ ישראל הם ביטוי לקשר של אלוקים אלינו. זה לא כמו ארץ מצרים ששותה מים מהנילוס. שותה מהגשמים של מדינות אחרות. זה מתאים למצרים שחיו על העבודה של אחרים, פעם זה היה העבודה של עם ישראל, ופעם חיו פעם על עבודת עבדים אחרים. עם זה או עם אחר.
על ארץ ישראל נאמר שמעלתה הגדולה היא בכך שהמים שלה באים ישירות מאלוקים. הם באים כתגובה ישירה לאהבת אלוקים אלינו. האם נחליף את המים האלה בבקבוק פלסטיק שמיובא מאדמה שספוגה בדם יהודים?
--------------------
חכמינו מספרים כי ל"מים" של ארץ ישראל יש סגולות ריפוי מיוחדות שאינם במים של חו"ל. סגולות שמסוגלות לרפא את תושבי הארץ הזו. מסוגלות לרפא את המחלות המיוחדות של תושבי הארץ הזו. נבראו לפי תכונת העם שנברא לשבת בארץ הזו. אלו מים שנבראו במיוחד למעננו.
--------------------
אני מבקש מכל מי שקורא את הכתבה ומסכים איתי אפילו רק במקצת מהדברים , שיקבל על עצמו "בלי נדר" שלא לשתות מים תוצרת חוץ. לא עד כדי פיקוח נפש – ח"ו. אבל אם בסופרמרקט או בתחנת הדלק הקבועה שלך יש מים מחוץ לארץ – אמור למנהל המקומי להביא מים תוצרת הארץ. תאמר לו אני לא קונה מים כאלה. ולצערי אני נאלץ ללכת למקומות אחרים. תתפלאו לשמוע כמה זה עובד טוב.
במקומות שאני מגיע – כבר לא מגישים מים תוצרת חוץ. חג שמח.