מדינה חילונית או מלכות ד´

לאברהם אבינו נאמר: "ואעשך לגוי גדול" (בראשית יב ב), "ממלכת כהנים וגוי קדוש" – יסוד כסא ד' בעולם (אורות עמ' קס).
אך עתה, לצערנו, בעיני רבים מדינתנו מדינה חילונית ככל מדינות העולם, ולכן החרדים מסתייגים ממנה, הסרוגים מתנדנדים והחילוניים שבעי רצון.
בזמנו, אמר הגאון הרב יצחק ריינס, מייסד המזרחי, שמאת ד' הוא שהתנועה הציונית היתה בעלת כיוון חילוני, שאילו היתהדתית, היו החילוניים מתנזרים ממנה ונגזרים מארץ החיים. בדרך זו הם השתתפו בה, ואחר כך הצטרפו גם הדתיים למיניהם.
כיצד יצטרפו כל הדתיים למדינה הנראית חילונית? - כאשר יבינו את סוד ההכנה ואת סוד ההדרגה, שהמציאות אין לה כנפיים אלא יש לצעוד בהלאיטנו. כך היה לקראת כינון הממלכה בזמן שאול המלך, כל זקני ישראל ביקשו: "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים" (שמואל א', ח ה). אמנם שאול היה מלך צדיק אך המדינה היתה של חול, ובעקבות זאת אירעו משברים קשים מאוד. עד אשר הופיע דוד ובנה את מלכות ד' עלי אדמות. אבל גם השלב הראשוני של מלכות שאול היה חשוב מאד, לעומת האנרכיה של "כל איש הישר בעיניו יעשה". האחדות, היא עצמה אידיאל גדול, והאחריות הלאומית אף היא עצמה אידיאל גדול. רק על יסוד זה אפשר לבנות קומה עליונה יותר של מלכות ד' בארץ.
כלזה כאשר צופים על ההיסטוריה במבט רציונלי. אבל בסקירה פנימית רזית, מבינים שהתשוקה ששוכנת בתוככי האומה הישראלית, לחזור אל ארצה ואל מולדתה, ביסודה – היא געגועים לד', בין שמודעים לכך, בין שאין מודעים.
זה שיש משברים לאורך הדרך – והם אינםנמצאים דווקא ביחס למדינה, אלא בכל מלוא רוחב חיינו – שורשם העמוק הוא משבר באמונה.
סיבת המשבר הזה אינה מפני קריסת האידיאליות אלא אדרבא, מפני שדורנו צמאלאידיאלים גדולים, וכיוון שאינו מוצא אותם, הוא פונה לייאוש ולשלילה. דורנו דורש דין וחשבון על כל אוצרות הרוח, שאנו מסורים להם, אך דין וחשבון זה מתעכב, משום שנזנח לימוד החלק הרוחני שבתורה.
אבל התשוקה לד' גנוזה בתוכיות הדור, כמושהנשמה גנוזה בגוף וכמו שהעולם הבא גנוז בעולם הזה. מרן הרב קוק מסביר שתשוקת האומה לחזור אל ארצה ואל מולדתה, באמת אור של תשובה יש בה אלא שהוא מכוסה במסכים חוצצים (אורות התשובה יז ב), שהגאולה המופיעה בפנינו נמצאת בתוכיות נשמתה של כנסת ישראלועוברת עיבוד בנבכי נשמתה.
לכן אין לנו אלא להתאזר בסבלנות ולהרבות אורות באומהשמהן תצא ישועה.