ביהמ"ק הוא שיא הפירמידה והוא יכול להופיע רק כשהפירמידה הזאת תושלם. אל לנו לשכח שהמגמה העליונה של קבוץ גלויותינו והקמת מדינתנו היא בנין ביהמ"ק, כדברי מרן הרב קוק: "הצפיה הפנימית לראות כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם, זהו היסוד הנושא את כל התחיה כולה..." (קונטרס שפתי כהן). אבל משאת נפש עילאית זו לא תוכל להתגלות ולצאת לפועל אלא מתוך שכלול בנין כל הארץ.
כן בימינו יש עובדה היסטורית מפליאה - ששלושה עניינים הופיעו ביחד: באותו פרק הגענו לרוב ארץ ישראל בידינו, לקדושת ירושלים ולהתעוררות קבוץ גלויות בגלות רוסיה. לא יכלנו להגיע לירושלים אלא מתוך שרוב ארץ ישראל בידינו. אף בנין ביהמ"ק תלוי בשלמות בנין הרץ ובשלמות העליה לארץ. לפי ספר החינוך אין מצוה לבנות בית מקדש אלא כשרוב עם ישראל נמצא בארץ ישראל (חינוך צ"ה, א'). ומה שבזמן עזרא בנו את הבית אע"פ שרוב העם עדיין היה בגלות, כבר תירצו שהיתה כאן הוראת שעה ע"פ נביא. אמנם מפני זה היתה לבית השני חולשה מסויימת. "אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" (שה"ש ח', ט'). אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו. עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו (יומא ט', ב') בגלל שעלו כדלתות "לחצאין" (רש"י שם) נחלשה השראת השכינה בבית שני. בהמשך מבררת הגמ' שיש סיבה אחרת לכך: "אין השכינה שורה אלא באהלי שם" (יומא י', א') ואילו בית שני נבנה בסיוע הפרסיים, לעומת מקדש ראשון שנבנה ע"י שלמה. (רש"י שם). בנין ביהמק מתוך חולשת עצמאות ישראל, הוא בימ"ק אשר נחלשת בו השראת השכינה, הכל עניין אחד: קבוץ גלויות ועצמאות ישראל.
אכן, מסכם מרן הרב קוק בסוף תשובתו הגדולה בענין קדושת מקום מקדשנו בזמן הזה, שככל שתתישב ארץ ישראל ונתאגד ביננו, יותר נהיה מוכשרים מבחינה פנימית והלכתית. הגר"א מסביר שהשבועה "שלא לעלות בחומה" (כתובות קי"א, א') אינה מתיחסת ליזמה של עליה לארץ ובנינה, אלא ליזמה של בנין ביהמ"ק ללא הוראה אלקית מפורשת (סדור הגר"א על שה"ש). וזה מסביר מדוע נמסר גילוי זה דוקא לשלמה המלך אשר בנה את ביהמ"ק.
ככל שנשתכלל בשלמות הארץ ובשלמות העם, יותר נכשיר עצמנו למדרגה הפנימית של בנין הבית.
ירושלים מקודשת מכל הארץ
מדוע לקח זמן עד שחזרנו אל ירושלים? מהם השלבים שמתגלים מתוך כך?
