השמעת יצירות ואגנר

הכנסת דנה היום בהשמעת יצירותיו של המלחין הגרמני ואגנר. האם, לדעתך, ראוי להשמיע את יצירותיו?
הסיבה המרכזית להתנגדות להשמעת יצירותיו היא שיש הרבה ניצולי שואה שנפגעים מכך מאוד. אמנם הוא וגם תלמידו ניטשה לא היו אנטישמיים במובן הרגיל של המילה, אבל יש להם יד ורגל בשואה, בגלל טיפוח והאדרת הרוע שהיו להם. לגיטימציה לרוע שברור שההשקפה הנאצית ספגה מכך הרבה מאוד.
מדובר פה במוזיקה, לא בשירים עם מילים
בהחלט יש אפשרות לנתק אותה מן היוצר.
אינך חושב שהיוצר ביטא את האישיות היותר פנימית שלו באותה מוזיקה?
כן, אבל זה לא משנה. במוזיקה לא כתוב רוע. המוזיקה שלו היא עם עוצמה אלימה, אבל אפשר לעורר עוצמה וגבורה בשמיעת מוזיקה שכזו. גם זה אפשרי. ביחס למוזיקה אפשר היה לנתק, אבל כיוון שזה מעורר אצל הרבה ניצולי שואה רגשות קשים, ובצדק, כיוון שכפי שאמרנו, ליצירה שלו יש יד ורגל בשואה, לכאורה הניצולים צודקים.
עד מתי צריך להמתין?
אני לא יודע. קשה מאוד להגדיר את הדבר הזה. אחרי השואה, למשל, אסרו בארץ הקרנת סרטים גרמניים, כי גם הם עוררו סלידה. היו יהודים מגרמניה שאהבו דווקא סרטים בגרמנית, ועבורם הביאו סרטים אוסטרים, שזה גם כן בגרמנית. אף על פי שהאוסטרים לא היו צדיקים "מי יודע מה" לעומת הגרמנים. אלה טרפות ואלה נבלות… בכל זאת היתה בזה מידת מה של התחשבות. לא שמעתי שעכשיו נמנעים מלהקרין סרטים מגרמניה. קשה למדוד בסנטימטרים עד מתי. יש גם תוצרת גרמניה, כמו למשל מכונות כביסה. שזה אמנם לא אותו הדבר, אבל הנה יש אוטובוסים מתוצרת "מרצדס", שקודם להמצאת תאי הגזים שימשו להשמדת יהודים. הכניסו אותם לאוטובוס, סגרו אותו וחנקו אותם למוות עם עשן האגזוז. ובכל זאת אתה רואה שיש אוטובוסים מתוצרת "מרצדס". קשה לומר עד מתי, זה תלוי בהגלדת הצלקת.
ומי קובע, הכנסת?
הגלדת צלקת זה לא עניין של קביעת כנסת. או שהיא הבריאה או שהיא לא הבריאה. נו, מה נעשה? זה לא עניין של פסק הלכה, זה עניין של מציאות.
מותר לקנות תוצרת גרמנית?
אין איסור. עדיף שלא, אבל איסור אין.
אם תעמוד בפניך הברירה לקנות מוצר מגרמניה או מוצר מאנגליה, מה תעדיף?
עדיף שלא תוצרת גרמנית. אם זה היה אסור היו אוסרים, אם זה עניין של עדיפות לכל אחד יש את השיקולים השונים שלו; שזה יותר זול וזה יותר איכותי. שיקולים שונים, שאם זה היה אסור, אין מקום לשיקולים. אם זה עניין של עדיפות, איש איש ושיקוליו.