אחרי הבחירות צריך לשנן שהבחירות הן לא הכל. במשך השבועות האחרונים הושקעו כל תשומת הלב וכל השיח בשאלת הבחירות, וסביר להניח כי בימים הקרובים גם תוצאות הבחירות יתפשו את המוקד העיקרי. לא זו בלבד, אלא שסביר להניח כי אנו נסבול מתוצאות אלה בשנים הקרובות, ושהתוצאות יגבו מאתנו מחיר יקר מאוד. זהו בדיוק הזמן להזכיר לכולנו כי הבחירות אינן חזות הכל, וזאת לשני כיוונים: כלפי פנים וכלפי חוץ.
כלפי פנים אנו חייבים לשוב אל הראשונות ולהעמיד את יסוד קיומנו על עניינים שאינם קשורים כלל בבחירות. יסוד קיומנו הוא התורה, המידות הטובות, היושר והצדק והחתירה להם, ואין ממשל כלשהו בעולם שיכול להרחיק אותנו מיסודות אלה. אנו בונים את בתינו בצניעות ובקדושה, בונים משפחות גדולות ומייחדים חלק גדול מקיומנו לחינוך ילדינו, חיים חיי תורה ועבודה, מבססים את יסודות האמונה וממשיכים במעשי החסד והצדקה. אין
כלפי חוץ אנו חייבים להזכיר לעצמנו כי ישנן דרכים הרבה לפעול בציבוריות הישראלית. ישנה הדרך הפוליטית, וכאן יעשו שלוחנו את מה שהם מסוגלים לעשות לאור תוצאות הבחירות. יש תפקידים גם באופוזיציה, ואם יבחרו נציגנו להיות שם ולא להצטרף למערכת השלטונית וודאי ידעו מפני מה הם עושים זאת, ומה תפקידם במקום בו הם נמצאים. ברם, המערכת הפוליטית היא רק אחת המערכות. זו המערכת הפועלת על ידי כוח – בין כוח מדיני ובין כוח תקציבי. גם במערכות האחרות ניתן להשפיע הרבה מאוד: מפנים אל פנים ועד לפתיחת מוסדות לימוד תורה לכלל הציבור, משותפות במערכות התקשורתיות ועד למלכרי"ם ולקבוצות חוץ פרלמנטריות המשנות את פני המציאות – מסירות נפש אינה חייבת להיות מנותבת רק לכיוון אחד. יש דרכים רבות לפעול בתוך העולם הציבורי הכלל ישראלי, ובתחומים מגוונים – ועתה סלולה הדרך לכך.
אדרבא, נתגייס כולנו לפעילות נמרצת יותר בתחום הצדק החברתי, בתחום תלמוד התורה להמון, בתחום החסד החברתי, בתחום שיפור איכות החיים והסביבה, בתחום שמירה על העם היהודי, בתחום טוהר השלטון – ובעוד עניינים. התגייסות שהיא אינה מניפולטיבית ואינה נובעת משיקולי קלפי, כי אם הכרה אמיתית בחשיבות של תחומים אלה לעצמם, וברוממות קרנה של האומה הישראלית בשעה שהיא מתקדמת ומתעצמת בכל הנושאים. מה שניתן לבנות – בונים, ומה שניתן לתקן – מתקנים. הסכנה הגדולה ביותר האורבת לנו היא סכנת הנפילה וההסתגרות, החלומות באספמיה ומשחק ה"ברוגז", ואילו העוצמה הגדולה שיש בידינו היא עוצמת העשייה.
כל אלה יאפשרו לנו גם לשרטט ולעצב את פני העתיד. חלק גדול מהמציאות בה אנו נמצאים נובע מהעובדה שעמדותינו מזוהות בעיקר עם מה לא לעשות. לא הצענו תוכנית מדינית אלא ציירנו ובצדק את המגרעות הגדולות והחורבן שהתוכניות הנוכחיות מביאות בכנפיהן. עתה אנו מצווים להציע תוכנית מלכתחילה, הקושרת ארץ עם ותורה בהתמודדות עם המציאות הנוכחית והקונקרטית, כדי שאם יתאפשר לנו נוכל לשכנע מחדש את האומה; לא הצענו תוכנית חברתית המזוהה עמנו, ועתה אנו חייבים להתפנות לכך, כיוון שאנו יודעים שלא יחדל אביון מקרב הארץ. עדיין לא הצענו תוכנית יהודית לכלל האומה, והתרכזנו בעיקר בשרטוט קווי ההתנגדות שלנו, ועתה אנו יכולים לבנות תוכנית של זהות יהודית לטווח ארוך למדינת ישראל. כל אלה יכולים להעסיק אותנו אחרי הבחירות, ולפנות את תשומת לבנו לבניין וליצירה.