הרב יוסף נפנף בידו והצעת הפשרה נפלה

הישגים? בוועדה למינוי דיינים למדו כי בעיני חלק מהחברים ההישג הגדול ביותר הוא מניעת מינוי דיינים מהציונות הדתית לבתי הדין האזוריים, כל השאר פחות חשוב. מה מנע את סיום הסאגה לשביעות רצון כל הצדדים?

נתנאל לייפר, כיפה
כא באייר התשעו
,
29 במאי, 2016 17:56
Yaakov Coehn/Flash90

Yaakov Coehn/Flash90צילום: Yaakov Coehn/Flash90

המאבק על מינוי הדיינים האזוריים לבתי הדין לא מקבל כותרות בהשוואה לשום דבר אחר שעומד על שולחן הדיונים למרות שמדובר בהחלטה משמעותית ביותר עם חלון זמן קצר ביותר. בנט ומפלגת הבית היהודי עושים שרירים בנושא שזוכה לתמיכה כמו מזכיר צבאי לחברי הקבינט אך נושא בתי הדין עובר מתחת לרדאר ללא התעניינות. הוא אולי לא עוסק בביטחון ובהחלטות על יציאה למלחמה או יחסי החוץ של מדינת ישראל אבל עצימת העיניים וההתעלמות המוחלטת בעניין הזה עלולה לפגוע בתחומים רבים בתחומי הדת והמדינה הנמצאים במצב רעוע גם כך.

בעוד כחודשיים יפוג המינוי של הטוענת הרבנית, ד"ר רחל לבמור והציונות הדתית תאבד את הרוב הזמני שיש לה בוועדה ומשמש כמנוף למינוי דייני הציונות הדתית. מתברר שהצד החרדי בוועדה מבין זאת היטב ולכן דחה אף את הצעת הפשרה הנדיבה שהועלתה בהתכנסותה האחרונה של הוועדה לפני כחודשיים.

בכתבה הקודמת הסברנו על מבנה הוועדה ועל החברים בה ועמדותיהם הפוליטיות, כיום ניצבים בצד החרדי שלושה חברים בלבד, שני הרבנים הראשיים וח"כ ישראל אייכלר לעומת 5 בצד הדתי ציוני שמספיקים כדי למנות דיינים לבתי הדין האזוריים במידה והיו"ר שטייניץ יהיה מוכן להעלות את זה לדיון. כזכור, החרדים מתנגדים נחרצות שהנושא יעלה לדיון והם מעוניינים להרוויח זמן.

כיום ישנם 4 משרות פנויות בבתי הדין האזוריים ו-6 משרות בבית הדין הגדול. לעומת בית הדין הגדול שם צפויים להיות הסכמות בין הצדדים על זהות המועמדים המתאימים בבתי הדין האזוריים ישנה מחלוקת קשה בין הצדדים.

בציונות הדתית היו רוצים לראות את הרבנים ניר ורגון, בניהו ברונר ודוד בס, ממונים לתפקידי דיינות בבתי הדין האזוריים, אך החרדים מתנגדים וטוענים כי הם חברי צוהר לשעבר. במהלך ישיבת הוועדה האחרונה הציעה הטוענת רבנית ד"ר לבמור הצעה שהועלתה בפניה טרם ישיבת הוועדה. הצעה שכאמור אמורה הייתה להוציא את כל הצדדים מרוצים.

כאמור, כרגע ישנם 4 משרות פנויות לבתי הדין האזוריים, על פי ההצעה ימונו הדיינים הבאים:

הרב משה שלום שור - מועמד חרדי אשכנזי שמקבל את תמיכת יהדות התורה ואת תמיכתו של חבר הוועדה עו"ד אקסלרד שתמך בו בעבר ומעוניין לאשר את מינויו.

הרב אפרים בוגרד - מועמד חרדי אשכנזי-חב"דניק הזוכה לתמיכת הליכוד והיו"ר שטייניץ ירצה במינויו.

מועמד ספרדי - על פי בחירת הרב יצחק יוסף.

הרב דוד בס - מועמד הציונות הדתית. בניגוד לרב ניר ורגון שהיה ממש חלק מארגון צוהר בפרויקט החקיקה שלהם והרב בניהו ברונר שקידש אף הוא דרך הארגון, הרב בס לא היה חבר בצוהר, והרב עובדיה אף המליץ בעקיפין על עבודתו בזמן סוגיית הגיורים בצה"ל. עיקר ההתנגדות אליו היא בשל טענות חסרות שחר, אך בפועל אין סיבה אמיתית להתנגד למינויו.

הפשרה נותנת לכולם את מה שהם מעוניינים בו, לרב יוסף מועמד ספרדי למרות שכרגע אין לו סיכוי אמיתי לכך, החרדים האשכנזים מקבלים את הרבנים שור ובוגרד שזוכים גם לתמיכת הליכוד ולשכת עורכי הדין, ואילו הציונות הדתית מקבלת את הרב בס.

אך למרות זאת, כל אחד מתבצר בעמדה הקיצונית שלו. ההצעה שהעלתה ד"ר לבמור הייתה אמורה להיות אופטימלית עבור כולם ומיד לאחר ההסכמה עליה ניתן יהיה להשלים במהירות את המינויים לבית הדין הגדול ולהחזיר אותו לפעילות מלאה לטובת כלל המתדיינים.

ההצעה הועלתה כאמור במהלך ישיבת הוועדה, לבמור שטחה את הצעתה, שטייניץ דיבר הרבה על הסכמות במטרה לסיים את הסאגה המתמשכת ולפתור את נושא הבג"צ על בית הדין הגדול שמושבת בשל מחסור בהרכבים פעילים, אך לאחר ההפסקה שטייניץ פנה לרב יוסף ושאל אותו "הסכמות או בחירות" והוא ביטל בידו ואמר "בחירות", זאת כאמור למרות שאין לו שום סיכוי להביא למינוי כל שהוא. וכך הועלו בזה אחר זה מועמדים לבית הדין הגדול כשלמעט הרב איגרא שהפתיע ונבחר אף אחד מהמועמדים לא קיבל את הרוב הדרוש (7 חברי וועדה מתוך תשעה).

כרגע ממתינה הוועדה לכינוס נוסף שיערך בתקופה הקרובה ממש שכן בג"צ העניק ארכה נוספת עד ל-7 ביוני כדי לפתור את הנושא ולהגיע למינויים קבועים בבית הדין הגדול. על פי החלטת בג"צ ייאסר למנות מינויים זמניים לבית הדין שייוותר בהרכב פעיל אחד בלבד לאחר מינויו של הרב איגרא.

הצעת הפשרה שנפלה היא הראי של התהליך כולו, התעקשות של הצד החרדי של הוועדה כנגד כל הסכמה גם כזו שתעניק לו הישג משמעותי. מזכיר צבאי לחברי הקבינט זו אכן בקשה ראויה שיש לעמוד עליה אך לא פחות מכך על הבית היהודי לקדם את נושאי דת ומדינה כפי שהוא אמור לעשות. הפקרת זירת בתי הדין וחוסר העמידה על מינוי הדיינים הציוניים היא בעיני רבים העוסקים בנושא זלזול מוחלט של אנשי המפלגה בנושא החשוב.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בית דין רבני. ארכיון צילום:  Miriam Alster/FLASH90

הנתונים שמסתיר בית הדין הרבני על חקירות היהדות | דעה

קרא עוד