האור נמצא בפרטים הקטנים, היומיומיים.
איך צורך פשוט של משפחות שכולות, יחד עם עזרה קטנה ברגע הנכון, הפך למערך קהילתי חדש של תמיכה מיידית. ליווי המשפחות השכולות במועצה אחרי 7 באוקטובר ואשכול ספגה יותר מכולם - בארי, חולית, ניר עוז, נירים, כיסופים, כרם שלום, עלומים וסופה .למעלה מ-260 תושבים נרצחו. מאחורי כל אחד - ישנה משפחה, בית, עולם...
בישיבה של צוות יד תמר עם איריס עזרא, עו"ס, ראש האגף לשירותים חברתיים בחבל אשכול, היא אמרה: "חברים, המודל שלכם נהדר, אבל הוא לא מה שאנחנו צריכים". והיא אמרה אותן ברגע שבו הכי קל היה להגיד "כן. תבואו תעזרו".
איריס המשיכה -בשקט, אבל בבהירות: "הקהילות שלנו פרוסות על פני כל הארץ. הן עברו רעידות אדמה. יש פה הרבה מאוד גופים שפועלים". ממשלתיים וחברתיים. היכולת לגייס עכשיו את התושבים לבניית תשתית ארוכת טווח היא מורכבת מאוד, הקהילה שלנו חזקה, היא רוצה לעזור. אבל היא לא צריכה היום את מערך הליווי שלכם כי כולם עסוקים בשיקום, כל הזמן. מה שאנחנו צריכים הוא משהו אחר לגמרי". לשאלתי, איריס ענתה "אנחנו צריכים ידידים".ידידים?! ידידים, כמו בדרכים, לאנשים שנתקעו בדרכים "משהו כזה -אבל למשפחות שכול". תסבירי עוד "יש סתימה בכיור, ובדיוק ברגע הזה – "הוא" חסר. עכשיו יש גם סתימה בכיור וגם התעורר הכאב בלב. אם ברגע הקטן הזה אפשר, בלחיצת כפתור, לבקש ולקבל עזרה מיידית - זה הבדל שעושה הבדל גדול". איריס לא דיברה רק מהלב. היא דיברה כעו"סית מהשטח.
"עשינו קבוצת מיקוד למשפחות שכול. זה לא ממוחי הקודח". על זה הם דיברו. הם רוצים את העזרה -ושהיא תגיע בקלות ובטבעיות. להקל עלינו בבקשת העזרה. כולם שואלים במה אפשר לעזור, אבל צריך לייצר את החיבור בין הצורך לבין העזרה. וצריך לעשות את זה בצורה מיידית ונקודתית, לא בתהליכי גיבוי, לא במיפויים ולא בתיקים, אלא בלחיצת כפתור - באופן ששומר על הפרטיות של האלמנות".
ביד תמר עמלו והתאימו את השיטה לצרכי השעה והמקום. והתוצאה: "חשבתי שהמודל של יד תמר הוא הדבר המתאים ביותר, מערך ליווי יישובי-חברתי, ליווי לכל משפחה, זיהוי צרכים, תיעדוף צרכים, גיוס וניהול מעגלי עוזרים ובניית צוות מקומי. בכל יישוב. "והנה לי מודל מותאם שעובד, מודל מוכח, מודל שיחזיק קהילה לאורך זמן",
אפליקציות התנדבות בעולם וגם בארץ נחלו כישלונות צורבים. הן ניסו לפתור בעיה אנושית בכלים טכנולוגיים בלבד: אבל האמת פשוטה. אנשים לא מתנדבים בגלל טכנולוגיה. אנשים מתנדבים בגלל קהילה וזה בדיוק החידוש של המערך שאנחנו בונים בימים האלה אנשים מצטרפים ל"מעגל של אור". המתנדבים מציינים באפליקציה איפה הם גרים, במה הם יכולים לעזור, לא כי ביקשו מהם -אלא כי הם חלק מהעניין.
עכשיו, איריס בשלב המירוץ לאיתור מתנדבים מרחבי המועצה ומהקהילות השכנות. למשל עבור ניר עוז שנמצאים בכרמי גת, כי קהילה לא נעלמת כשהיא מתפזרת. היא פשוט מחפשת דרך חדשה להתאסף - כאשר משפחה מסמנת צורך. אף אחד לא רואה מי המשפחה. רואים רק מיקום כללי ברמת היישוב, המתנדבים נענים וכותבים שהם פנויים למשימה, והמשפחה - בוחרת מתוך תחושת ביטחון, מתוך הקשר וזהות - מאשרת. רק אז מועברים הפרטים. זה לא רק פתרון טכנולוגי, זו בחירה ערכית - לשמור על כבוד, לשמור על פרטיות ולתת שליטה דווקא למי שאיבד כל כך הרבה.
המערך מנוהל על ידי מנהלת קהילה, יחד עם עו"סית משפחות השכול במועצה ומנהלות הקהילה. הטכנולוגיה היא רק הקצה היישומי. הלב - הוא בקהילתיות.
שנתיים וחצי אחרי האסון הגדול. המאסות של המתנדבים מכל הארץ שהיו, כבר אינם. המצלמות זזו הלאה. אבל החיים, הם נשארו. הקהילות מתחילות לחזור הביתה וזה הרגע שבו קהילה לוקחת אחריות על שיקומה בעצמה. מתוך הקהילה עצמה צומחת תמיכה יומיומית - מתמשכת ופשוטה במשפחות השכולות. בהמשך, המערך הזה יוכל לשרת גם אוכלוסיות נוספות, כגון קשישים, משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. כל מי שזקוק לעזרה קטנה ברגע הנכון. כי לפעמים זה לא עוד פרויקט גדול שמשנה חיים. זו סתימה בכיור. מישהו שבא לעזור ואור קטן -שמתחיל מעגל שלם.
אלוקים נמצא במעשינו הקטנים.
יד תמר = לב ענק + טכנטלוגיה = ערבות הדדית.
בשיתוף יד תמר