"בדיוק בזמן" גם בספוטיפי עקבו אחרינו גם שם
בפרק זה של בדיוק בזמן, הרבנית תרצה קלמן מפרקת את הצמידות הישראלית בין שמיני עצרת לשמחת תורה: חג מינימליסטי מול חגיגת הסיום וההתחלה של הקריאה בתורה. היא מציגה את המקורות ההלכתיים וההיסטוריים (בבל מול ארץ ישראל), את הדיון מתי מתחילים להזכיר גשמים, ואת הדימוי החי של ארבעת המינים והתפילה למים - עד למרכזיות תפילת הגשם כיום שמיני עצרת.
משם נרקם החיבור העמוק: "אין מים אלא תורה". ההקפות הופכות לתפילה ברוח, לצד הבקשה לגשם ממשי שירווה את הארץ; והכול מתקפל ל"סעודה קטנה" של קרבה, רגע לפני החזרה לשגרה. קלמן מזמינה להחזיק יחד שמחה וזיכרון, לבקש שנה של שפע - בגשמיות וברוח - ולפתוח את מחזור התורה מחדש עם לב צמא ומורווה.