"הדו"ח שמאשים את הכשרות ביוקר המחיה, דמגוגי ומגמתי"

ביקורת נוספת על הדו"ח שהזמין משרד האוצר, אשר הצביע על הקשר בין הכשרות ליוקר המחיה. חותם וכושרות: "הדוח מלא בטעויות מביכות. בדיקות רבות הראו שסל קניות זול לא קשור לכשרות המזון"

משה ויסטוך 28/09/16 14:52 כה באלול התשעו

דו"ח שהוזמן ע"י אגף התקציבים באוצר ניסה להראות את הקשר בין כשרות ליוקר המחיה בתחום המזון. מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, טען שממצאי הדו"ח "מנותקים מהמציאות ומעידים על חוסר הבנה". לטענות אלה מצטרפים גם ארגון חותם וארגון כושרות שאומרים כי הדו"ח מלא בטעויות מביכות ובמסמך מיוחד הם מנסים להפריך את מסקנותיו.

בשני הארגונים דוחים את הטענות על כך שכשרות מובילה ליוקר מחיה, ואומרים כי הדו"ח שהוזמן בידי משרד האוצר ל"בחינת עלויות הכשרות בישראל ומשמעות המונופול של הרבנות על הכשרות", ממנו עולה כי הכשרות מייקרת את המזון בישראל, דמגוגי ומגמתי. בחותם ובכושרות מציגים את הטעויות הרבות הגלומות בדו"ח, ומציעים מצדם תכנית מפורטת לשיפור מערך הכשרות תוך חיזוק כוחה של הרבנות הראשית וקביעת נהלי כשרות אחידים בכל הארץ. בנוסף לכך, בארגונים מדגישים כי גם אם מסקנות הדו"ח, היו מיושמות במלואן, הרי שאין בהן כדי להביא להוזלה בתקציב המזון החודשי של משפחה בישראל.

"הדו"ח כולו מסתמך על אומדנים שונים שלא ברור כיצד חושבו ורצוף בטעויות עובדתיות רבות בכלל התחומים", אומרים בחותם ומביאים כדוגמא את אחת הטענות, לפיה ב-"ירקות מהדרין לא קיימת תחרות בשוק, על אף שבפועל ישנן 25 חברות שונות". טענה נוספת אותה מנסים בחותם להפריך היא, כי המוצר מתייקר בעקבות הצורך בניקור הבשר "הדו"ח מחשב את כלל הבשר בישראל כאילו עבר ניקור על אף שבפועל רק בנוגע לאחוז מזערי יש צורך בניקור". בנוסף, "בחלק מן המקומות נבדקו נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ותורגמו לעלויות". לטענת הארגונים, נתונים אלה אינם רלוונטים מכיוון ש-"בפועל יש פער בין נוהלי הרבנות הראשית הכתובים לבין ביצוען בשטח.

טענת נגד נוספת, אותה מעלים בחותם וכושרות, מצביעה על בדיקת העיתון גלובס וגופים נוספים שמראה כי סל הקניות הזול לא קשור בהכרח לכשרות המזון. כך למשל רשת טיב טעם, הידועה במכירת מזון לא כשר באופן מוצהר, מוכרת סל מזון הגבוה ב-40% מסל מזון ברשת מזון כשרה. בסיום טענותיהם אומרים בשני הארגונים כי "מערך הכשרות הוא סוגיה מקצועית השמורה לאנשי מקצוע הבקיאים בתחום. כדי להפעיל מערכת כשרות רצינית ומהימנה, יש צורך בהיכרות מעמיקה עם הנעשה בשטח, בקיאות הלכתית וידע חובק עולם בתחום הכשרות, ויש חשיבות רבה לנוהלי כשרות מקצועיים שיוכלו לתת מענה לסוגי ההונאה השונים הקיימים בשוק. סוגיות חברתיות כאלו ואחרות והדיון בנושא דת ומדינה אינם שייכים לתחום המקצועי שנקרא "כשרות".



עם זאת, לצד הביקורת על דו"ח האוצר, מסכימים, ב'חותם' ו'כושרות', כי מערך הכשרות אכן צריך לעבור שינוי ולהשתפר. לצורך כך עמלו בארגונים על הצעת חוק שקיבלה את הסכמתו של הרב הראשי, הרב לאו ושהוגשה ע"י ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "הדגש המרכזי בתכנית לשיפור מערך הכשרות הוא דווקא מתן כלים לחיזוק הרבנות ובהם כלי אכיפה על נהלי כשרות אחידים בכל רחבי הארץ שיכללו רמת כשרות רגילה ורמת מהדרין, מה שיקטין את הצורך בגופי כשרות פרטיים, יחזק את אמון הצרכנים, יפטור בעיות בירוקרטיות רבות עבור רשתות השיווק, כפל כשרויות ועוד".

בנוסף להצעת החוק, מציעים שני הארגונים, תכנית עבודה מפורטת הנותנת מענה לכלל הבעיות הקיימות כיום במערכות הכשרות. "קבלת התכנית תאפשר שדרוג וייעול של מערך הכשרות מכל הבחינות, והקמת מערך כלל ארצי אחיד תוך מתן דגש לנגישות ושקיפות עבור האזרחים, אשר סקרים רבים מראים כי רובו מעוניין במזון כשר".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר