לביא ליפשיץ ז"ל היה תלמיד מחונן, צלם, ילד שמגיל 12 התהלך עם מצלמה, צילם כל דבר, הסתובב עם רצון טוב לעשות עולם יותר טוב, אומן בנשמה, איש טוב. אחד הדברים שהדהימו אותי זה שכשהוא ראה שהוא כל כך מוכשר, הוא אמר לעצמו, יש ילדים שלא יכולים לצלם כמו שאני מצלם כי אין להם כסף לרכוש מצלמה, והוא יצר מיזם של גיוס מצלמות לילדים שקשה להם.
ההורים שלו סיפרו שבתיק שהם קיבלו אחרי נפילתו בעזה היו שני ספרים, אחד מהם "כשהחרדים יהיו רוב" של יצחק קרומבי, והשני "הבית האדום" של אסף ענברי.ילד שעניינה אותו החברה הישראלית והעתיד. לא הכרתי אותו ולא ידעתי עליו שום דבר, אבל כבוגר יאס"א ההורים שלו ארגנו ערב זיכרון, ושמעתי הרבה מאוד דברים על הילד המדהים הזה ועל האיכויות שלו ועל טוב הלב שלו ועל התרומה שלו לעולם.
שנלמד את עצמנו להגיד דברים טובים לאנשים בחייהם
השתתפתי גם בערב זיכרון של מתת, אחייניתנו האהובה. מתת נרצחה בפיגוע בצומת גוש עציון. ישבנו בערב שלם למעלה משעתיים, וחברות ובוגרות ומשפחה אמרו עליה דברים מדהימים. הכרתי את מתת, הכרתי חלק גדול מהסיפורים, אבל היה מרגש גם בשבילנו וגם בשביל ההורים שלה לשמוע כמה מדהימה היא הייתה וכמה עוצמות היו בה וכמה איכויות וכמה טוב לב וכמה אסרטיביות וכמה פריצת דרך הייתה בילדה המדהימה הזאת שנרצחה רק בגיל 23 והספיקה כל כך הרבה.
בימים האלה אנחנו שומעים על אלפי נערים ונערות הספדים מרגשים וזיכרונות מרגשים ודברים נורא נורא מיוחדים עליהם ועוצמות מאוד גדולות. ובתוך ההתרגשות הגדולה והכאב הגדול והגעגוע הגדול ותחושת ההחמצה של כל אלה שאינם, מסתובבת אצלי עוד תחושה בימים האלה, שאחרי מותם אנחנו אומרים כמה הם היו קדושים וכמה הם היו מדהימים וכמה תכונות טובות יש להם.
רגע של למידה וחשיבה
ולפעמים לפעמים יש לי איזושהי תחושה שרק אחרי שמישהו מת אנחנו מתפנים רגע להזכיר את האיכויות שלו ואת העוצמות שלו וכמה טוב הוא היה. ובתוך כל האבל הזה, והיום הקדוש הזה, יום הזיכרון, יש בי איזו צביטה. אני רוצה שנלמד את עצמנו להגיד דברים טובים לאנשים בחייהם, לא לחכות למשבר, כי במשבר ובהספד אנחנו שם בשבילם.
ודווקא ביום הזיכרון הזה, שהוא גם יום של חשבון נפש עבורנו כפרטים וכחברה, זה איזה רגע של למידה, של חשיבה, מה אנחנו עושים כדי להגיד את הטוב לאנשים בחייהם, בעוצמתם, באיכויותיהם. יש לנו הרבה ימים קשים, הרבה ימים טעונים ומורכבים כחברה, אבל היכולת שלנו לחזק אחד את השני בשגרה, בטוב, בלהגיד מילה טובה, זה אף פעם לא מזיק, זה בעיקר מחזק.
ד"ר עליזה בלוך היא נשיאת המרכז הישראלי למצויינות בחינוך (יאס"א) לשעבר ראשת עיריית בית שמש