במפלגת השלטון אוהבים להזכיר שוב ושוב שהם "הדמוקרטיה האחרונה": מפלגה עם פריימריז פתוחים ומתפקדים שבוחרים את הרשימה. אבל כשבוחנים את תוצאות השיטה הזו, מתברר שהפריימריז בליכוד לא מייצרים ייצוג רחב יותר של הציבור, אלא להפך - מצמצמים את מוקד הכוח לקבוצה קטנה של מתפקדים ומכריחים את נבחרי הציבור להתיישר לפיהם, גם במחיר של פופוליזם והקצנה.
בליץ חקיקה שנועדה לייצר הזדהות
כאן נכנסות לתמונה הצעות החוק. "חוק הג'ובים" של ח"כ ניסים ואטורי, שאושר בקריאה טרומית, הוצג בציבור כהצעה לפתיחת הדלת למינויים פוליטיים בחברות ממשלתיות. בשיחה שקיימתי עם ואטורי הוא מדגיש שהחוק אינו מבטל את דרישת הכישורים, אלא רק את הדרישה ל"כישורים מיוחדים" עבור מי שיש לו זיקה פוליטית לשר. לדבריו, מדובר בתיקון עוול ארוך שנים שבו אנשי ימין נדרשו לעמוד ברף מחמיר יותר מאנשי שמאל, וכי מטרת החוק היא יצירת שוויון ולא חלוקת ג'ובים.
ח"כ ניסים ואטורי, צילום: Yonatan Sindel,Flash90
ועדיין, גם אם מקבלים את כוונתו המוצהרת של ואטורי, קשה להתעלם מהאופן שבו החוק נתפס ומתקבל בזירה הפוליטית. בתוך מציאות של פריימריז, הצעת חוק כזו מתפקדת בראש ובראשונה כמסר למתפקדים: אני נאבק בממסד, אני מתקן עיוותים היסטוריים, ואני פותח את המערכת עבור "אנחנו". כך, גם חקיקה שמוצגת כתיקון עקרוני הופכת לכלי במאבק פנים־מפלגתי. העובדה שבאותו היום אושר גם "חוק יאיר גולן" של ח"כ אריאל קלנר - שמבקש לשלול פנסיות ודרגות מקצינים לשעבר ש"הביעו עמדות בעייתיות" - רק מחזקת את הנושא הזה של בליץ חקיקה שייראה טוב בעין המצביעים. כשזוכרים את את הסיכוי האפסי שיש לחוק לעבור מבחן משפטי רציני, מבינים שהוא נועד בעיקר כדי לייצר הזדהות רגשית עם ציבור בוחרים מסוים ולהציג את זה שיזם אותו כלוחם למען האידיאולוגיות שלהם.
אין רצון להביא תוצאות - אלא רק שישמעו אותך
הדוגמה הטובה ביותר לכך, שכבר נבלמה בבג"ץ, היא ההחלטה של שר הביטחון לסגור את גלי צה"ל. כ"ץ זרק אמירות שנשמעות טוב למצביעי הליכוד - תחנה שפוגעת באחדות או אפילו "משרתת את האויב" - אך בפועל כולנו זוכרים שההחלטה הזו כבר עלתה מספר פעמים לשולחן הממשלה ובפועל לא קרה כלום. וגם כאן כאמור בג"ץ שם ברקס והקפיא בינתיים את ההחלטה.
הליכוד צילום: Yonatan Sindel,Flash90
וזו הנקודה האבסורדית ביותר - חברי הכנסת בליכוד פועלים בתוך מערכת שבה אין להם תמריץ להיות אחראיים או ריאליים, אלא להישמע לוחמניים. שגם אם ההחלטות שלהם לא יעברו את בג"ץ הן יציעו אותן בכל זאת, כי בכל מקרה הם ירוויחו. אם ההחלטה תעבור מה טוב, ואם לא - האירוע יספק עוד תחמושת להשתלחות בבית המשפט העליון, שנוא נפשם של מצביעיהם. הדפוס ברור, וחבר הכנסת שיודע לדבר אל לב המתפקדים ולתת הצהרות מופרכות הוא זה שיזכה לחשיפה ולנקודות במפלגה, גם אם אין סיכוי שהחוק או ההחלטה יצאו לפועל.
צריך לדרוש שקיפות אמיתית
הפריימריז בליכוד הפכו מהבטחה לדמוקרטיה להצגה פוליטית שמשרתת את אלה שיודעים לצעוק חזק יותר במקום את הציבור הרחב. כל חוק פופוליסטי, כל הצהרה לוחמנית, וכל הצגה של "נלחמים בבג"ץ" אינה משקפת מנהיגות אחראית אלא תחרות פנימית שמבוססת על חשיפה וקולות מתפקדים. המציאות הזו לא רק מסיטה את הקשב מהצורך בניהול מדינה, אלא גם מחלישה מוסדות חשובים ומשפיעה על תפקוד הממשלה לטווח הארוך.
הדרך לשנות את המצב היא לדרוש שקיפות אמיתית, אחריות פוליטית וקבלת החלטות שמשרתת את האינטרס הציבורי - ולא רק את מנגנון הפריימריז. חשוב שהציבור יבהיר למי שהוא בוחר, שגם בבחירות פנימיות, מי שמוביל הוא מי שמוכן לנהל, לא רק להצטלם במאבקים פנימיים. אם רוצים שהמדינה תתקדם, עלינו לדרוש מהמפלגות - גם מבפנים - להפסיק את הצגת ההצגות ולהתחיל לעשות פוליטיקה שמשרתת את כולנו.