זה לא אישי,
אבל אנחנו חייבים לעשות את זה אישי.
אני כאן להזכיר לעידית סילמן שהיא הפילה ממשלה על חוק חמץ מוזר. אז על חוק 'גיוס' כמו זה שעומד לעלות להצבעה, מצופה ממנה לעשות לממשלה הזאת מינימום איפון.
אני כאן להזכיר לשמחה רוטמן שהוא נאבק עם סכין בין השיניים כדי לקדם שינוי כלשהו במערכת המשפט, כדי שזו תהיה קצת יותר הוגנת. אז מצופה ממנו, בשם ההוגנות המינימלית כלפי החברים שלו שנהרגו ונפצעו פיזית ונפשית- להאבק כמו אריה נגד חוק שמתגמל חרדים שלא מתגייסים.
אני מזכיר לדן אילוז ולמשה סעדה שבחודשים האחרונים הם נאבקים נגד עסקאות מפוקפקות. הו, חברים, לפניכם העסקה הכי מפוקפקת בעולם. ושניכם יודעים יופי כמה אנשים טובים קברנו בחודשים האחרונים. אל תתנו לחרדים לשמר את העסקה שאומרת- הם לומדים, אנחנו מתים. לא, לא.
אני מזכיר לחילי טרופר שבימים שבהם הוא רצה, הוא ידע יופי להפסיק לכתוב פוסטים נוטפי קיטש, להפשיל שרוולים ולעשות. חילי - אתה נלחמת בדובדבן. איפה אתה עכשיו? אל תכתוב עוד רבע פוסט. תאבק. תשכב על הגדר. תמצא דרך.
אפשר להמשיך בפניות אישיות. כל אחד ואחת מחברי הכנסת ראויים לפנייה אישית כזאת.
ואם חוק ה'גיוס' ימשיך לנוע קדימה, נעשה את זה אישי יותר ויותר. כי העניין הוא לא הערכים שחברי הכנסת באים איתם.
לא מעניין אותי אם חברי הכנסת ערכיים.
מעניין אותי שהם רוצים להיבחר. והם שליחי ציבור שלנו. והם נמצאים ברשתות החברתיות. לגמרי נמצאים. אז בואו נדבר ישירות אליהם. לא רק אני, כולנו.
אני רוצה לזעוק את זעקת משפחות המילואים ולהבהיר לנבחרי הציבור: אתם לעולם, לעולם לא תוכלו להמשיך להנהיג ציבור שהקריב כל כך הרבה, אם תמשיכו לעודד את העיוות הזה של החברה החרדית.
דווקא כציונים דתיים אנחנו יודעים את חשיבות התורה, אבל אנחנו יודעים מהי תורה. ראינו את רבותינו לומדים תורה גדולה, עמוקה, רחבה. ויוצאים לקרב. זו תורה וזו דרכה.
חשוב לומר את זה: אין קשקוש גדול מהאמירה שיש מקום ביהדות לקבוצה שלימה של אנשים שלומדים תורה ולא יוצאים מבית המדרש למלחמת מצווה. זה קשקוש מקושקש ולא צריך להיות גדול בתורה כדי לדעת לקרוא פרקי אבות, רמב"ם ושולחן ערוך. עזבו את זה. מספיק לדעת לעשות חיפוש בגוגל כדי לדעת שאין שום היתר הלכתי, רעיוני או מוסרי לחרדים לא להתגייס.
כאזרח, מעניין את סבתא שלי (עליה השלום) איך החרדים יתמודדו עם שאלות של הלכה, כשרות ובנות בצבא. שיפתרו את הבעיות שלהם. זה באמת לא מעניין אותי. אם חשוב להם לפתור את הבעיות האלו - הם יפתרו.
כי בדיוק כמו שגפני, גולדנקופף ודרעי יודעים להיאבק ולהילחם על קצבאות למשפחות ברוכות ילדים, כך הם יכולים להיאבק ליצירת מסגרת מתאימה לגיוס חרדים לצבא. אבל הם לא נאבקים. למה?
כי אנחנו מאפשרים להם. כי לעזאזל, הפוליטיקאים הדתיים מאפשרים לזה לקרות.
לא עוד!