שרק תהיו בריאים

אם גם אתם מעדיפים להעלים עין משביתת המתמחים, הגיע הזמן שתתעוררו - המאבק הזה נוגע גם לכם

חדשות כיפה אבינעם הרש 20/11/11 10:13 כג בחשון התשעב

שרק תהיו בריאים
crucially-cc-by-sa, צילום: crucially-cc-by-sa

מבלי להיכנס לפרטים חבר שלי וקרובתו עשו את השבת האחרונה בבית חולים. ברוך ה' הכול בסדר ותודה ששאלתם. חשבתי להזכיר את הפרטה זניח והשולי הזה לרובכם עקב מאבקם של הרופאים - מאבק שבתכל'ס מזיז לנו כמו השיעול הכרוני של יהונתן פולארד. יש דברים שאנחנו אוהבים אותם רחוק מהעין ורחוק מהלב.

רוצים להצחיק את אלוהים? תתחילו לתכנן תוכניות.

ביום חמישי האחרון חבר שלי פתח קאמל קומדי משלו. ברגע שהם נכנסו לבית חולים, הוא הבין שאולי זלדה חשבה שלכל איש יש שם, אבל הבשורה טרם הופנמה במערכת הבריאות. בצער להם, חיפש אחר אחות פנויה שתבוא ותשפוך קצת אור על המצב, גם דיאגנוזה בשקל תתקבל בברכה, רק שיקבלו קצת יחס בבקשה.

אחרי כמה דקות, שנדמו כנצח, הגיע רופאה סטאז'רית טרוטת עיניים, מתודלקת על ידי ארסנל ענק של שוקולד והודיעה להם חגיגית ש"עקב מחסור בכוח אדם תצטרכו לחכות כי אתם רואים מה הולך כאן". הם חיכו וחיכו וחיכו. אחרי חצי שעה מורטת עצבים נלקחה קרובתו לסדרת הבדיקות המסורתית שגילתה סנכרון מדאיג בין האחיות לרופאים, שכלל רפרטואר הזוי של משפטים כגון: "הא כן,שכחתי. אני באה לחבר אתכם" או "עוד מעט תבוא הרופאה" ולאחר שעה וחצי של המתנה: "אממ, הא, בסוף הרופאה לא תבוא". מה שלא הפריע לרופאה לבוא אחרי 5 דק' ולבדוק אותם למרות התחזיות המוקדמות.

ככל שעבר הזמן התבררה המסקנה לפיה בבית חולים אין קביעות מוחלטות, אלא רק המלצות. כשהאחות מבטיחה ש:"עוד מעט הרופאה תבוא" היא בעצם מתכוונת ל:"אני לא באמת יודעת מתי הרופאה תבוא ואם היא בכלל תבדוק אתכם אבל אני ממליצה לכם להישאר כאן על כל מקרה".

"שלא תבין לא נכון" אמר לי החבר טוב הלב, "צוות האחיות והרופאה באמת רצו שנרגיש טוב ועשו ככל יכולתם אבל נראה שעות השינה החסרות והעומס הבלתי נתפס לעומת הצוות השחוק היו פשוט גדולים עליהם".

לא פחות מהמחאה החברתית

אחרי שהשתחררו בשעה טובה חשבתי כי כמה חודשים אנחנו שומעים על שביתת הרופאים, אבל מתי באמת טרחנו להקשיב לד"ר ליאוניד אידלמן ומי מכלל מכיר באמת את המתמחים האומללים האלו המואשמים על ידי האוצר בביזיון בית הדין לעבודה ובעבריינות גרידא.

תכל'ס הרבה יותר מעניין אותנו הפיהוק של סתיו שפיר וה'היא התחילה, לא, הוא התחיל' בין איציק שמולי לדפני ליף מאשר להצטרף לאחת ההפגנות האפורות האלו של הרופאים שזועקים על המצב הקטסטרופלי של הרפואה בישראל.

העניין הוא שמאבק הרופאים מחובר אלינו, מעמד הביניים, לא פחות מהמחאה החברתית. תנוח דעתכם, האלפיון העליון לא הולך לחכות ולו דקה אחת בחדרי ההמתנה כי כהוא נהנה מהרפואה הפרטית ושוכר את שרותיהם הטובים והמדויקים של מנהלי המחלקות שבצר להם מציבים את הסטאז'רים העייפים שיבדקו אתכם במשמרות כפולות, לא, האלפיון העליון יכול לישון בשקט בלילה, אתם לעומת זאת, דווקא פחות.

אז אם גם אתם לא שמתם עד עכשיו קצוץ על השביתה הזו ועל הריקבון של מערכת הבריאות כי יש לכם בכספת של הבית הבטחה מאלוהים שהכול ילך אתכם יופי ונראה לכם שהמחסור בכוח אדם והיחס המזוויע לרופאים ולמתמחים לא באמת נוגע לכם, כדאי שתחשבו על ההשלכות הישירות של תוצאות מאבק הרופאים ועד כמה שהוא נוגע לכולנו.

בוא נקווה שעוד לא איחרנו את עידן השכל בשביל להצטרף למאבק המתמחים החשוב והכל כך צודק הזה. חשוב לפחות כמו המחאה החברתית ושלא נדע אף פעם אם גם לא יותר.