מי שמזלזל בתנ"ך ובמסורת, שלא יתפלא לפגוש בהכחשת שואה

עם שמתייחס בזלזול ובספקנות למסורת אבותיו ולמורשת העתיקה שלו, אל יופתע כשאחרים מתייחסים בצורה דומה גם לאירועים קצת יותר קרובים, כמו השואה. וכי איזו "זכות" יש לשואה יותר מליציאת מצרים?

חדשות כיפה משה רט 08/04/13 09:29 כח בניסן התשעג

מי שמזלזל בתנ"ך ובמסורת, שלא יתפלא לפגוש בהכחשת שואה

"השואה אינה אלא מיתוס, בעל קשר רופף ביותר למציאות ההיסטורית הריאלית. מעולם לא היתה תוכנית גרמנית להשמדה המונית של היהודים. מחנות ההשמדה ותאי הגזים הנם פרי דמיונם של כמה פליטים מוכי טראומה. ששה מיליון הרוגים הוא מספר מופרך לחלוטין, לפי כל המחקרים; לכל היותר נספו כמה עשרות או מאות אלפי יהודים, כפי שמתו בני עמים רבים נוספים במהלך המלחמה. מיתוס הפתרון הסופי השואה הומצא בידי ההנהגה הציונית, שנצלו אותו כדי ללחוץ על אומות העולם לתמוך בהקמת מדינת ישראל, וכדי לגבש סביבו את הזהות הציונית המתחדשת. הגיע הזמן לנפץ את המיתוסים הדמיוניים הללו, ולהישיר מבט אל ההיסטוריה האמיתית של המאה ה-20".

מעצבן אתכם לשמוע מכחישי שואה? כדאי שתתרגלו לזה בהקדם, כי אנחנו הולכים לשמוע עוד הרבה כאלה, ואם לא אנחנו אז ילדינו, נכדינו וצאצאינו. זה לא יקרה מיד, אבל ככל שהשנים יחלפו, הניצולים יתמעטו, והתצלומים ידהו - תלך הכחשת השואה ותחלחל לתוך השיח המקובל. בתחילה יופיעו כמה מאמרים ברוח זו אצל היסטוריונים חדשים מהשמאל הקיצוני (ויחוללו סערה); אח"כ תלך העמדה הזו ותכבוש את האקדמיה; יישמעו קולות הקוראים להכיר בעמדה ה"מינורית" כנרטיב לגיטימי, מקביל לזה ה"שמרני"; גרסא זו תתחיל להופיע גם בספרי הלימוד של משרד החינוך; ולא ייקח זמן רב, עד שיהיה ברור לכל אדם משכיל ותרבותי, שהשואה אינה אלא מיתוס ציוני שהומצא לצרכי השעה. הדתיים והרבנים המודרניים יישרו גם הם קו, לאחר קרעכצן כאלה ואחרים, עם פסיקתה של האקדמיה; ולבסוף רק החרדים החשוכים ימשיכו להאמין במסורת כפשוטה, כשהם מהווים מטרה ללגלוגם של הנאורים.

לא צריך להיות נביא. מספיק לראות את האופן בו מתייחסים כיום לתנ"ך, כדי לדעת בדיוק מה צפוי לזכר השואה. מה לנו להלין על מכחישי שואה למיניהם, בעוד שבמערכת החינוך אצלנו מלמדים בגלוי שסיפורי התנ"ך אינו אלא מיתוסים, אוסף של אגדות עמים ללא כל ביסוס היסטורי? האם הכחשת יציאת מצרים חמורה פחות מאשר הכחשת השואה? האם אין היא אירוע מכונן הרבה יותר, עבור עם ישראל ועבור העולם כולו?

כמה מאמצים השקיע עם ישראל לדורותיו כדי להנציח את המאורע ההיסטורי של יציאת מצרים. לא רק מוזיאונים וטקסי זיכרון; מיליוני יהודים, במשך אלפי שנים, מזכירים את יציאת מצרים מדי בוקר וערב, בתפילות ובברכות, בשבתות ובחגים; חג הפסח כולו, לפרטי פרטיו, נועד כדי לשמר את הזיכרון ולהנחיל אותו לדורות הבאים - "והגדת לבנך"; קריאת התורה, הקידוש, קריאת שמע - כולם מנציחים שוב ושוב את זכר יציאת מצרים, כמו גם פסוקים רבים מספור בתורה. אין עוד עם המנציח את עברו לפרטי פרטיו בצורה שכזו.

אבל כל זה אינו כלום בעיניי "כנסיית השכל" של האקדמיה. מבחינתם, אם כמה ארכיאולוגים בעלי התואר הקדוש "דוקטור", מצאו או לא מצאו כמה חרסים, ותיארכו או לא תיארכו כמה כתובות-חרטומים - אז כל המורשת ההיסטורית של יציאת מצרים אינה אלא מיתוס. אז מה אם מיליוני יהודים העבירו את המסורת הזו? אז מה אם היא מהווה אבן יסוד של כל התרבות המערבית? אנחנו אנשים נאורים שמקבלים רק הוכחות מדעיות, וכל מה שלא מוכח ולא הגיוני - לא היה ולא נברא. ולא עוד, אלא שאנו נסביר לכם בדיוק מי המציא את האגדות הללו ולשם איזה אינטרס, ונשווה בינם לבין אגדות עמים אחרות, ונמצא סתירות בעדויות ובראיות. כי אנחנו הרי היינו שם, במצרים העתיקה, ואנו יודעים בדיוק מה קרה ומה לא קרה...

עם שמתייחס בזלזול ובספקנות למסורת אבותיו ולמורשת העתיקה שלו, אל יופתע כשאחרים מתייחסים בצורה דומה גם לאירועים קצת יותר קרובים, כמו השואה. וכי איזו "זכות" יש לשואה יותר מליציאת מצרים? שיש עדיין ניצולים משם? - עוד כמה שנים לא יהיו. שיש תמונות? - הצחקתם אותנו, זה כולה פוטושופ. שיש עדויות מוקלטות? - נו, כמה סיפורי סבתא של זקנים סניליים. שלא הגיוני שהיה משהו כמו יציאת מצרים? - אה, והשואה זה ממש הגיוני ושפוי. במלים אחרות, כל מי ששותף להכחשת התנ"ך, סולל את הדרך לרווחה בפני מכחישי השואה.

רק אם נבין שלמסורת האבות ולזיכרון הלאומי יש משקל חשוב בהרבה מזה של כוהני האקדמיה, נוכל לקוות לשמר את זיכרון העבר שלנו, כפי שעשינו באלפי השנים האחרונות.

לאתר האינטרנט של משה רט

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן