לחזור בשאלה- תשובה

ראשו מכופף, ידיו אסורות. גם רגליו.. הוא נראה כבוי, כאילו מישהו מצליף בו, מחייב אותו.. ''תתקדם'' הוא מצווה. והוא חייב ללכת, צעדים קטנים מבטאים את האי רצון. כן, כך הוא חי.. אין לו אפשרות לברוח, הכל סגור ומסוגר.. והוא צועד בחוסר חשק מופגן

חדשות כיפה אוראל פנחסי 05/05/15 11:29 טז באייר התשעה

לחזור בשאלה- תשובה
Shutterstock, צילום: Shutterstock

"ראשו מכופף, ידיו אסורות. גם רגליו.. הוא נראה כבוי, כאילו מישהו מצליף בו, מחייב אותו.. ''תתקדם'' הוא מצווה. והוא חייב ללכת, צעדים קטנים מבטאים את האי רצון. כן, כך הוא חי.. אין לו אפשרות לברוח, הכל סגור ומסוגר.. והוא צועד בחוסר חשק מופגן, ''תתכופף ותיקח'' הקול הזה מצווה, והוא חייב לעשות כמצוותו, כי אם לא-השוט יכה שוב בגבו.

והוא מתכופף ולוקח, עוד מצווה, ציווי לא מהעולם הזה, '' לימוד תורה''. וכך הוא ממשיך במסע, '' שמירת נגיעה'', ''שבת''.. וכל פתק כזה מרגיש לו כמו עוד אבן על כתפו. אין מה לעשות.. לשם הוא נולד, כך הוא חונך. על זה גדל.
ופתאום, משום מקום.. מופיע לנגד עיניו, אדם זוהר, אדם פורח. ידיו חופשיות וגם רגליו. גבו זקוף וחיוך נסוך על פניו..
''מאיפה באת'' הוא שואל, ספק בקנאה ספק בשנאה.. ''באתי מעולם אחר, 'חוזר בתשובה'-כך מכנים אותי. "

שני אנשים, עושים אותם ציווים, אבל כ"כ שונים..
האדם הזוהר ניגש לאיש הכלוא ונותן לו פתק שכמוס בו כל הסוד..''בחירה חופשית '' אלו המילים שמתנוססות בו. והוא מסתכל עליו במבט מוזר, פנים ששואלות '' מה?''
''שכחת את זה שם, ממש בהתחלה, בלידה'' הוא עונה לו.
''לא נולדת באמת עם כיפה, ההורים שלך שמו לך.. יש לך בחירה..פשוט שכחת.. '' הוא ממשיך..'' נראלי שטעית בעבודה, אלוקים לא רודף אחריך.. הוא יכול גם בלעדיך..הוא אינסופי.. אלא אתה רודף אחריו.. זה יסוד הבחירה.. ואם אתה מרגיש שהוא צריך אותך, אתה בטעות קשה.. ''

פתאום, פשוט משום מקום, הידיים משתחררות וגם רגליו, והעולם נפתח בפניו.. הוא יכול ללכת לכל הכיוונים.. אפ' לחילונים. כן, יש לו בחירה.. קצת מוזר לו העולם החדש.

"לא נולדתי עם כיפה,שמו לי.." כך הוא משנן לעצמו. "ועכשיו אני מוריד.." הוא מוריד את הכיפה, מקפל ל4 ושם בכיס.. הוא יחזיר אותה, אנחנו מקווים. הוא הולך כדי לחזור.. אבל הפעם להיות שם מבחירה ולא מתוך לידה..
כן, זה סיפורם של החוזרים בשאלה-תשובה."

ציונות דתית יקרה- בבקשה ,תשחררו אותם.. תנו להם לצאת למסע.. למצוא את האלוהים בכוחות עצמם.. כי אף אחד מאיתנו לא נולד עם כיפה..הוא לא רוצה להיות תינוק שנשבה- תינוק שנשבה בחיים הדתיים.. זה שהוא נולד לבית דתי זה לא אומר שקיבלתי אם אלוהים בכיס השמאלי.. זה בדיוק הפוך- אדם שנולד לבית דתי זה הרבה יותר קשה לו למצוא את אלוהים- כי לכאורה הוא ברור מאילו, ועכשיו הוא צריך לעשות שתי תנועות.. לחזור לטבעיות, לראשוניות- סוג של חילוניות ואז לחזור למצוא את אלוקים לפי הנקודתו.. ממש כמו אבינו- אברהם, שהלך לחפש את אלוהים.

"גם אם כולם יגידו וצעקו שיש אלוהים.. זה לא מה שיחייב אותי כל החיים לעשות כל מיני דברים משונים.."

תנו להם למצוא את אלוהים..ות'אמת, כדאי לכם גם...