אם הייתה קיימת בישראל תחרות "הכביש הפקוק ביותר" יתכן מאוד שאת התואר המפוקפק היה קוטף כביש 437, שבין כיכר אדם למחסום חיזמה.
לכביש 437 יש סיפור חריג ויוצא דופן, אבל בעיקר בעייתי ולא תקין. מדי בוקר, מאות מתושבי בנימין עושים דרכם מביתם לעבר העבודה, הלימודים, הסידורים וכל שאר ענייניהם בירושלים וחוזרים באותה הדרך הביתה. לצערם של תושבים אלה, הם לעולם אינם יכולים לדעת מראש מה יהיה משך הנסיעה וכמה זמן יאלצו "לבלות" בפקק. פקקי ענק משתרכים בשעות העומס בבוקר לפני מחסום חיזמה וגם מיד לאחריו אל תוך פסגת זאב, ופקק מקביל ממתין למבקשים לחזור הביתה בשעות אחה"צ.
איננו מדברים על כביש כמו נתיבי איילון או כביש ירושלים-ת"א, כבישים מרכזיים, אשר מתוכננים היטב, שכתוצאה מהגידול במספר הנוסעים ברכבים בישראל נוצרים בהם פקקים. אנו מדברים על דרך שנוצרה לה במקרה. ובכן, הדרך לא שם במקרה, נכון יותר לומר כי מחסום חיזמה, הגורם מספר אחד לבעיות ולפקקים, הוא זה שנמצא במקומו במקרה.
הבעיה התעבורתית בדרך 437 בין כיכר אדם לפסגת זאב נעוצה בראש ובראשונה בעובדה שמחסום חיזמה כלל לא אמור להימצא היכן שהוא ממוקם היום. התכנון המקורי מדבר על כך שמחסום הגישה מבנימין לירושלים ימוקם בכיכר אדם. מחסום חיזמה הנו זמני בלבד, כך לפחות על פי התכנונים. אך מרגע שהוצב בפאתי כפר חיזמה, נוצר צוואר בקבוק בלתי אפשרי שמעכב את כל תנועת הרכבים הערה.
נהגים יהודים וערבים, תושבי בנימין וירושלמים, כולם נאלצים להתנקז מכביש 60 הרחב לכביש צר ומעוקל, שיורד מכיכר אדם לכפר חיזמה ולאחר מכן להידחק לקראת סופו לנתיב אחד. העובדה, שמיד לאחר שלושת נתיבי הבידוק במחסום מצטופפים הרכבים שוב לנתיב אחד שלאחריו מגיע רמזור בעייתי בשכונת פסגת זאב, רמזור אשר נותן קדימות לרכבת הקלה, מחריפה אף יותר את העומסים. בלשון המעטה.
נוסף לכל הצרות, קיימים קשיים תעבורתיים קשים במעבר קלנדיה, שתוכנן כדי לשרת את הערבים אזרחי ירושלים החיים בקלנדיה וכפר עקב, וכתוצאה מכך רבים מתושבי כפרים אלה מעדיפים לנסוע דרך מעבר חיזמה. התוצאה הישירה היא שמעבר חיזמה הוא המעבר היחיד בארץ בנפחי תנועה כה גדולים אשר למעלה מ-70% מהעוברים בו הם ערבים, דבר המאט מאוד את הבידוק.
בשנים האחרונות סוגיית הפקקים מעסיקה מידי יום ביומו את המועצה האזורית מטה בנימין, כמו את התושבים וכבר ננקטו לא מעט פעולות מול הרשויות האחראיות, על מנת לשפר את המצב.
אך פתרונות לחוד ומציאות לחוד. במציאות הישראלית תהליכים לוקחים זמן ועקב כך השיפור מתקדם בשלבים.
השלב הראשון, המיידי והפשוט ביותר, הוא לפתוח את שלוש עמדות הבדיקה בשעה מוקדמת יותר. למרות שמדובר בתובנה פשוטה, לצבא היה קשה לעכל זאת. אך בכל זאת הבנות הושגו ולאחרונה נפתחים שלושת הנתיבים בשעה 5:30.
השלב הבא אותו מקדמת מועצת בנימין יחד עם עיריית ירושלים וחברת מוריה, הוא הרחבת הכביש מהמחסום ועד לרמזור הרכבת, לשלושה נתיבים לכל אורכו. לאחרונה קיבלה חברת מוריה ממשרד התחבורה תקציב לתכנן מקטע זה, והתקווה היא שעבודה זו תצא לביצוע כבר בשנת העבודה הקרובה.
עוד חצי שלב, זמני אך חשוב, הוא שבהמשך ישופרו המעברים עצמם, חיזמה וגם קלנדיה. ישנו לחץ להגדיל את כוח האדם במחסום ואף להעביר את האחריות לחברה אזרחית. שיפור המעבר בקלנדיה יוביל מיידית לצמצום כלי הרכב הערבים היוצאים מקלנדיה וכפרי האזור, שכיום מעדיפים לעבור דרך מחסום חיזמה, הנוח יותר.
להקלה בטווח הרחוק יותר מקדמת מועצת בנימין יחד עם חברת נתיבי ישראל, תכנון הרחבת כביש 437 לשני נתיבים לכל כיוון בכל המקטע שבין אדם לירושלים. התכנון אמור להסתיים בשנת העבודה הקרובה.
במעבר מן הצד השני לכיוון אדם, ניתן לציין בסיפוק רב, כי לאחר שנים של מאמצים ולאחר סיוע ישיר של שר התחבורה, מחלף אדם מתקדם. הליך ההפקעות הסתיים וחברת "נתיבי ישראל" יצאה במכרז לביצוע המחלף בהיקף הנאמד ב- 80 מיליון ₪.
בנוסף, משרד התחבורה הרים את הכפפה והחלה העבודה על 'מסוף תחבורה' בשער בנימין אשר יסייע רבות להפחתת העומס בכבישים.
אך כל אלה פתרונות ושלבי ביניים בלבד. בעתיד חשוב שייסלל כביש 45 ממעבר מכמש לעטרות, דבר שצפוי לשחרר סופית את בנימין מה"מצור התחבורתי" בו היא נתונה ואז נוכל כולנו לנסוע ישירות בין כביש 60 לכביש 443 בלי פקקים ובלי עיכובים. לאחרונה, לאחר שנפתח המחסום מוקדם יותר אנו חשים הקלה משמעותית, אך יודעים ומכירים בכך שהמצב עדיין אינו טוב וההקלה היא זמנית עד לפתרון הקבע.
אז הפתרונות כבר קיימים. נראה שכעת רק צריך ליישמם. ובינתיים כמובן, להתאזר במעט יותר סבלנות.
הכותב הנו סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין